מתקצר: פרופ' מרדכי רוזנר

הסיכון לפתח CME בעין השנייה בניתוחי ירוד  

 

ירוד הוא אחד הניתוחים השכיחים היותר בארה"ב ובעולם כולו. לעיתים שכיחות יותר מתבצע הניתוח בשלבים מוקדמים של ההתפתחות ירוד, ולחולים יש ציפיות גבוהות מבחינת שיפור הראייה. אחד מהסיבוכים השכיחים של ניתוח ירוד, אשר משפיע בצורה שלילית על הראייה הוא בצקת מקולרית ציסטואידית פסאודופקית pseudophakic cystoid macular edema (CME).

סיבוך זה מופיע בערך ב- 1-2% מהחולים שעוברים ניתוחי ירוד. מחקרים רבים הראו שתרופות לא סטרואידליות נוגדות דלקת שניתנות באופן פרופילקטי וגם הזרקות פרי-אוקולריות של סטרואידים יעילים במניעת CME בחולים עם סיכון גבוה.

 

חשוב לזהות חולים עם סיכון מוגבר לפתח CME לאחר ניתוח ירוד, כדי לדעת לייעץ לגבי הסיכונים שבניתוח וכדי לתת טיפול פרופילקטי.

 

גורמים הסיכון הידועים על פי מחקרים קודמים הם חסימת וריד רשתית, סוכרת ובצקת מקולרית סוכרתית, ממברנה אפירטינלית, אובאיטיס, וניתוח מסובך עם קרע בקופסית האחורית. למרות שהקלינאים מודעים לאפשרות של סיכון מוגבר של CME בעין השנייה יש מעט הוכחות אובייקטיביות לכך שאכן יש סיכון מוגבר ל- CME בעין השנייה לאחר שהיה CME בעין הראשונה שעברה ניתוח ירוד.

 

במחקר הנוכחי התבססו החוקרים על מאגר מידע קליני גדול של חולים שעבורו ניתוח ירוד לא סימולטני בשתי העיניים, כדי לבדוק את גורמי הסיכון להתפתחות CME בעין השנייה, כולל CME בעבר בעין הראשונה שעברה ניתוח ירוד.

 

החוקרים היו מארקנסו ואוהיו שבארה"ב, ממצריים ומבריטניה. המחקר היה רטרוספקטיבי וכלל חולים שעברו ניתוחי ירוד לא סימולטניים בשתי העיניים במרכזים רפואיים של שירות הבריאות הבריטי בין 2003 ל- 2015.

 

לא נכללו חולים עם היסטוריה של בצקת מקולרית סוכרתית, או CME ואלה שקיבלו לפני הניתוח תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידליות. בוצע חישוב של הסיכון הכללי לפתח CME ונבדקו גורמי סיכון אפשריים להתפתחות CME בעין השנייה.

 

במחקר נכללו סך הכל 54,209 חולים. הגיל הממוצע היה 74.6 שנים ו- 38.8% אחוז מהם היו גברים. CME פסאודופקי התפתח בעין שנייה ב- 544 חולים המהווים 1%.

הסיכון של CME בעין שנייה בקרב החולים שלא היה להם CME בעין הראשונה היה 0.9%. לעומת זאת הסיכון של CME בעין השנייה בחולים שהיה להם CME בעין הראשונה היה 10.7%.

 

במודל עם התאמות מלאות נמצא שגורמי הסיכון להתפתחות CME בעין השנייה שעוברת ניתוח ירוד היו: CME פסאודופקי בעין הראשונה, ממברנה אפירטינלית, היסטוריה של חסימת וריד רשתית, סוכרת ללא היסטוריה של בצקת מקולרית סוכרתית, ירוד מתקדם, שימוש באנלוג של פרוסטגלנדין לפני הניתוח, ומגדר גברי.

 

המסקנות היו שהיסטוריה של CME פסאודופקי בעין הראשונה שעברה ניתוח ירוד מהווה את גורם הסיכון החזק  ביותר להתפתחות CME בעין השנייה לאחר ניתוח ירוד. ממצאים אלה ינחו את הקלינאים בעת מתן יעוץ לפני ניתוח ירוד בעין השנייה ויעזרו לזהות חולים בסיכון גבוה לפתח CME שטיפול מונע עשוי להיות להם לעזר.