מתקצר: פרופ' מרדכי רוזנר

הסיכון של הפרדות רשתית בעין השנייה בהתאם למצב ההיאלואיד על פי OCT  

 

 

 

הפרדות הזגוגית האחורית Posterior vitreous detachment (PVD), בה ההיאלואיד האחורי ניתק מהממברנה המגבילה הפנימית של הרשתיתinternal limiting membrane (ILM), מתפתחת בעקבות התנזלות ג'ל הזגוגית.

 

תהליך זה יכול לגרום להיווצרות קרעים או הפרדות רשתית. קרעים ברשתית, אם לא מטופלים, עלולים לגרום להפרדות רשתית רגמטוגנית ב- 30% עד 50% מהחולים. בעבר PVD נחשב מלא כאשר ההיאלואיד האחורי ניתק מראש עצב הראייה וניתן לזיהוי באופן קליני באמצאות המצאות טבעת ווייס. בעבר חשבו שאולטרסאונד B-scan הינו תקן הזהב לזיהוי PVD.

 

מחקרים שפורסמו לאחרונה הצביעו על כך שתוצאות דומות מתקבלות גם באמצעות בדיקת OCT, ולכן כיום הפכה בדיקת OCT לתקן הזהב בהדמיה של ממשק הזגוגית-רשתית.

 

במחקר קודם תואר מסלול הזמן של התפתחות PVD בעין השנייה, ונמצא שבערך 90% מהחולים עם PVD בעין אחת יפתחו PVD בעין השנייה תוך 3 שנים. בחולים עם הפרדות רשתית רגמטוגנית חשוב במיוחד לעקוב אחר העין השנייה כדי לגלות PVD כדי למנוע הפרדות רשתית בעקבותיה.

 

דווח ששיעור היפרדות רשתית הוא בין 6.9 ל- 17.9 מקרים ל- 100,000 לשנה. ב- 7% עד 33% מחולים עם הפרדות רשתית התפתחה הפרדות רשתית בעין השנייה.

 

במחקר בקנה מידה לאומי שנערך בדנמרק נמצא שלחולים עם הפרדות רשתית רגמטוגנית יש סיכון גבוה פי 100 לפתח הפרדות רשתית בעין השנייה.

 

בגלל הסיכון המוגבר הזה חשוב לפתח יכולת לנבא אילו חולים עם הפרדות רשתית הינם בסיכון הגבוה ביותר להתפתחות הפרדות רשתית בעין השנייה. הקשר בין PVD להתפתחות הפרדות רשתית מאפשר לדרג את רמת הסיכון בהתבסס על מצב ההיאלואיד בעת הבדיקה.

 

במאמר הנוכחי מדווחים החוקרים על שכיחות הפרדות רשתית בשתי העיניים, האחת אחרי השנייה, בסדרת מקרים עוקבים שטופלו במרכז שלישוני. בנוסף, השתמשו החוקרים בתוצאות בדיקות OCT לריבוד הסיכון להפרדות רשתית בעין שנייה על פי מצד ההיאלואיד בעין השנייה בעת הבדיקה הראשונה.

 

החוקרים היו מניו-יורק. המחקר היה רטרוספקטיבי ונכללו בו חולים עם אבחנה של הפרדות רשתית רגמטוגנית. נאספו הממצאים של מצב ההיאלואיד על פי בדיקת OCT עבור כל החולים בעת קבלתם, אם היה או לא היה PVD.

 

התוצא העיקרי היה התפתחות הפרדות רשתית בעין השנייה והזמן בין התפתחות ההפרדות בשתי העיניים. בנוסף, באמצעות OCT של העין השנייה כאשר הקוטב האחורי היה נראה, לתעד אם התפתח PVD ואת הזמן עד להתפתחות ה- PVD.

 

במחקר בוצע מעקב של 5.7 שנים בממוצע אחר 1049 חולים עם הפרדות רשתית. ב- 153 חולים המהווים 14.6% התפתחה הפרדות רשתית דו-צדדית בעין אחת לאחר השנייה בזמן המעקב. תמונות OCT של העין השנייה נמצאו עבור 582 עיניים.

 

PVD נמצא ב- 229 עיניים שניות המהוות 39.3%. היאלואיד מחובר נמצא ב- 353 עיניים שניות המהוות 60.7%. הפרדות רשתית עםPVD  שנראתה בעת הבדיקה נמצאה ב- 7 עיניים שניות המהוות 3.1%.

 

בקבוצה של עיניים שניות עם היאלואיד מחובר, 28 עיניים המהוות 7.9% התפתחה הפרדות רשתית רגמטוגנית במהלך המעקב. כאשר נבדקו רק העיניים בהם ה- PVD התפתחה במהלך המעקב, 23.7% מהם היו גם עם הפרדות רשתית. בזמן התפתחות PVD בעין השנייה, 21 עיניים נוספות המהוות 17.8% היו עם קרע ברשתית, שטופל מבלי שתתפתח הפרדות רשתית.

 

המסקנות היו שכאשר יש היפרדות רשתית בעין אחת, בדיקת OCT של העין השנייה מספקת מידע משמעותי בנוגע לסיכון להתפתחות הפרדות רשתית גם בעין זו.

 

העיניים עם היאלואיד אחורי מופרד לחלוטין הינם בסיכון נמוך יותר באופן משמעותי להתפתחות הפרדות רשתית, בהשוואה לעיניים בהם נראה ההיאלואיד האחורי, ואחריהן יש לעקוב לעיתים תכופות בזמן התפתחות PVD.