מתקצר: פרופ' מרדכי רוזנר

הסכנות של מעכבי קרבוניק אנהידרז טופיקלים בחולי גלאוקומה עם מחלת כליות כרונית  

 

גלאוקומה היא מחלה המאופיינת בהידרדרות של עצב הראייה ושל שכבת סיבי העצב של הרשתית (retinal nerve fiber layer-RNFL) שניתנים לזיהוי על פי שינויים מתאימים בשדות הראייה. בנוסף לעליית לחץ תוך עיני, גם לעקה חמצונית, היפוקסיה, ופגיעה בסירקולציה המיקרווסקולרית יש תפקידים בהידרדרות גלאוקומה.

 

מבחינה גלובלית גדלה במהירות השכיחות של מחלת כליות כרונית ושל גלאוקומה כאחד. לשתי מחלות אלה מנגנוני פתוגנזה משותפים כמו פגיעה בתפקוד מערכת הרנין-אנגיוטנסין (renin−angiotensin) ועקה חמצונית. חשוב שהטיפול ארוך הטווח בגלאוקומה יהיה מותאם למחלת כליות כרונית שגם היא מחלה עם הדרדרות במהלך כל החיים.

 

עדיין קיים ויכוח בנוגע לקשר שבין השימוש ארוך הטווח בתרופות לגלאוקומה לבין תחלואה או תמותה של החולים. מחקרים שבדקו בעבר את הקשר בין טיפול טופיקלי בגלאוקומה לבין תמותה מכל סיבה, כמו מחקר Blue Mountains Eye Study ו- Rotterdam Study לא גילו עלייה בתמותה בעקבות טיפול טופיקלי (בעיקר בבטא בלוקרים) בגלאוקומה. אולם, השאלה אם טיפול טופיקלי אחר עלול להיות קשור לתחלואה סיסטמית נשארה לא פתורה.

 

טיפול בטיפות של מעכב קרבוניק אנהידרז (Carbonic anhydrase inhibitor) כמו דורזולמיד או ברינזולמיד משמש להורדת לחץ תוך עיני בחולי גלאוקומה. 

 

מעכבי קרבוניק אנהידרז טופיקליים נחשבים בדרך כלל כתרופה בטוחה יותר בהשוואה לתרופות פומיות. על מעכב קרבוניק אנהידרז הפומי אצטאזולאמיד (Acetazolamide) דווח שהוא יכול לגרום לתופעות לוואי לא רצויות סיסטמיות כמו עייפות, פרסתזיות של הפנים והגפיים, בחילה, טעם מר ואבנים בדרכי השתן (urolithiasis).

 

פורסמו מספר תיאורי מקרים עם אצידוזיס מטבולי ואנמיה בחולים שהשתמשו בטיפות מעכבי קרבוניק אנהידרז, במיוחד בחולים עם תפקוד כלייתי לקוי או ילדים. הדבר יכול לנבוע מספיגה סיסטמית של הטיפות למרות המתן הטופיקלי. בנוסף לכך, דרוזולמיד והמטבוליט שלו N-desethyl מופרשים דרך הכליות. חולים עם פגיעה כילייתית, במיוחד יילודים וחולים גריאטריים צריכים להיות בהשגחה טובה לגילוי תופעות לוואי כתוצאה מהפרעה לפינוי התרופה מהגוף.

 

השכיחות של מחלת כליות כרונית מוערכת כ- 11% עד 13%. למאות שאין הערכה של כמות החולים עם מחלת כליות כרונית וגלאוקומה, הזדקנות האוכלוסייה גורמת לכך שהשכיחות של שתי המחלות הולכת וגדלה. השימוש הגובר במעכבי קרבוניק אנהידרז טופיקליים צריך לעניין את רופאי העיניים והפנימאים כאחד.

 

עד עתה אין כל מחקר על אוכלוסייה גדולה שבדק את הסיכון של שימוש במעכבי קרבוניק אנהידרז טופיקליים בחולי גלאוקומה עם מחלת כליות כרונית שלפני דיאליזה. המחקר הנוכחי הוא ראשון מסוגו המשתמש במאגר מידע על אוכלוסיית מדינה כדי לבדוק נושא זה.

 

החוקרים היו מטיוואן ומטרת המחקר הייתה לבדוק את הסיכונים של אצידוזיס מטבולית והשפעות כלייתיות בעקבות טיפול במעכבי קרבוניק אנהידרז טופיקליים בחולים עם גלאוקומה פתוחת זווית ראשונית וגם מחלת כליות כרונית מתקדמת.

 

המחקר התבסס על נתוני האוכלוסייה של טיוואן במאגר המידע של ביטוח הבריאות הלאומי של טיוואן בין ינואר 2000 ליוני 2009. נכללו חולים עם מחלת כליות כרונית מתקדמת וגלאוקומה שטופלו טיפול בטיפות עיניים לגלאוקומה, שכללו מעכבי קרבוניק אנהידרז.

 

נבדקו לאורך זמן השכיחות המצטברת של תמותה, דיאליזה, ואצידוזיס מטבולי בקרב חולים שנטלו מעכבי קרבוניק אנהידרז טופיקליים ובוצעה השוואה לקבוצת ביקורת של חולים שלא נטלו מעכבי קרבוניק אנהידרז טופיקליים. התוצאים העיקריים כללו תמותה, מעבר להמודיאליזה ואצידוזיס מטבולי.

 

הממצאים הראו שהחולים שנטלו מעכבי קרבוניק אנהידרז טופיקליים היו עם שכיחות מוגברות של דיאליזה (1,216,85 ל- 100 חולים לשנה) בהשוואה לביקורת (764.17 למאה חולים לשנה).

 

קבלות לבית חולים בגלל אצידוזיס מטבולי היו שכיחות יותר בקרב החולים שנטלו מעכבי קרבוניק אנהידרז טופיקליים ( 21.54 ל- 100 חולים לשנה) בהשוואה לקבוצת הביקורת (11.87 ל- 100 חולים לשנה).

 

המסקנות היו שטיפול במעכבי קרבוניק אנהידרז טופיקליים קשור לסיכון מוגבר להיזקק לדיאליזה ולאירועים של אצידוזיס מטבולי בחולים עם גלאוקומה ומחלת כליות כרונית מתקדמת ללא צורך בדיאליזה. אי לכך יש להיזהר בטיפול במעכבי קרבוניק אנהידרז טופיקליים בחולים במחלת כליות כרונית מתקדמת.