08.08.2023 |
Feldman I, Krausz J, Levinkron O, Gutovitz J, Edison N, Cohen E, Krauthammer M, Brisco D
מתקצר: פרופ' מרדכי רוזנר
האם יש קשר בין בלפריטיס מדמודקס לניתוחי ירוד?
דמודקס תואר לראשונה ב- 1841 כפרזיט החיצוני השכיח ביותר בגוף האדם. בערך 100 שנה לאחר מכן, בשנת 1962 תוארו 65 סוגים שונים של דמודקס, ושניים מהם ייחודיים לעפעפיים: Demodex brevis ו- Demodex folliculorum. ב- 1963 נמצא ששכיחות הדמודקס גדלה עם הגיל.
הוא נמצא ב- 84% מהאוכלוסייה בגילאי ה- 60, ובערך ב- 100% מהאוכלוסייה בגיל גבוה מ- 70 שנה. דמודקס יכול לגרום לדלקת המכונה דמודקס בלפריטיס. לבלפריטיס מדמודקס יש את הסימנים הקליניים של בלפריטיס כמו עיניים מגורות ומעקצצות, תחושת גוף זר ואפיפורה.
בדרך כלל המצב כרוני ועמיד לטיפול המקובל. קיימים עוד שני סימנים פתוגנומוניים: קשקשים צילינדריים ועקצוץ בבוקר. נמצא שקשקשים צילינדריים היו חיוביים לדמודקס ב- 90% מהמקרים, בניגוד למקרים ללא קשקשים צילינדריים שהיו חיוביים לדמודקס רק ב- 8.2%.
האבחנה של דמודקס בלפריטיס מתבצעת על ידי זיהוי דמודקס על ריס שמוצא ונבדק במיקרוסקופ בהגדלה X40. הסיכון לזיהום בדמודקס גדל בגלל רוזצאה, גיל, חשיפה לשמש, צריכת אלכוהול, ומצבי דיכוי חיסוני.
טיפות עיניים סטרואידליות מצויות בשימוש נפוץ ברפואת עיניים לטיפול במצבים שונים כמו מחלת עין יבשה, דלקת שטח פני העין, אובאיטיס ודלקת אחר ניתוחית. סטרואידים טופיקליים מהווים טיפול שכיח לאחר ניתוחי ירוד, לרוב בצרוף לאנטיביוטיקה.
טיפול כזה מפחית את התגובה הדלקתית שלאחר הניתוח ומונע CME פסאודופקי. CME פסאודופקי מתפתח בעד 20% מהחולים לאחר ניתוח ירוד שעוברים בדיקות FA, וגורם לירידה בחדות הראייה בעד 2% מניתוחי הירוד.
מאידך, גם לטיפול טופיקלי בסטרואידים יש תופעות לוואי בלתי רצויות חוץ מיצירת ירוד, כמו לחץ תוך עיני מוגבר, וסיכון מוגבר לזיהום פטרייתי והרפטי.
קיים מידע מועט בנוגע לקשר שבין ניתוח ירוד והימצאות דמודקס. מנתחי ירוד מכירים דיווחים על גרוי עיניים כרוני ודמעת יתר שמתפתח בחולים לאחר ניתוח ירוד. בעיה כזו מתסכלת מאד ולמרות היותה לא שכיחה, היא גורמת להפניית החולים ליעוץ אוקולופלסטי.
המטרה של המחקר הנוכחי הייתה לקבוע את שכיחות דמודקס בריסים בחולים לפני ואחרי ניתוח ירוד. שכיחות מוגברת של דמודקס לאחר ניתוח ירוד עשויה להיגרם מהטיפול הטופיקלי בסטרואידים שניתן לאחר הניתוח. ריבוי הדמודקס עשוי להוביל לגירוי הכרוני בעיניים בחלק מהחולים לאחר ניתוח ירוד.
החוקרים היו מישראל מהמרכז הרפואי העמק בעפולה והפקולטה לרפואה של הטכניון ומהמרכז הרפואי סוראסקי והפקולטה לרפואה סאקלר של אוניברסיטת תל-אביב. המחקר היה פרוספקטיבי. קבוצה של 62 חולים שכללו 31 גברים ו- 31 נשים נכללו במחקר. גילם הממוצע היה 71.04 שנים.
הם עברו הוצאה של מספר ריסים לפני ניתוח הירוד, ואלה נבדקו לקיום דמודקס. בדיקה כזו נערכה שנית 3 שבועות לאחר הניתוח. במהלך מספר שבועות לאחר הניתוח טופלו החולים בטיפות סטרואידים כטיפול שגרתי. בקרב אלה שהיו חיוביים לדמודקס, היו פחות גברים והיחס בין גברים לנשים היה 2:3. דמודקס נמצא ב- 22.5% לפני הניתוח וב- 32.26% אחרי הניתוח.
המסקנה הייתה שיש עלייה משמעותית מבחינה סטטיסטית בדמודקס בריסים לאחר ניתוח ירוד והטיפול הטופיקלי בסטרואידים שניתן באופן שגרתי אחרי הניתוח.
למרות שהמצאות דמודקס לא בהכרח גורמת לבלפריטיס, בעקבות הממצאים במחקר, מנתחי ירוד צריכים לחשוב על אפשרות של דמודקס בלפריטיס בחולים עם חוסר נוחות בעיניים לאחר הניתוח ירוד.