מתקצר: פרופ' מרדכי רוזנר

הזרקת סטרואיד לתת-לחמית במהלך ניתוח ירוד מפחית את שכיחות בצקת מקולרית פסאודופקית  

 

באופן גלובלי ירוד הוא הגורם המוביל לעיוורון. לניתוחי פקואמולסיפיקציה מודרניים תוצאות מצוינות מבחינת הראייה עם שעור סיבוכים נמוך. בצקת מקולרית ציסטואידית (CME) הינה הסיבוך מסכן הראייה השכיח ביותר לאחר ניתוח ירוד, אם כי השכיחות של CME פסאודופקי משמעותי מבחינה קלינית היא בערך 1.5%. הוא מאופיין בבצקת רשתית בגלל שבירת מחסום רשתית-דם בעקבות ניתוח הירוד.

 

רוב ה- CME מתפתחים תוך 90 יום לאחר ניתוח הירוד והשיא הוא בין שבוע רביעי לששי. את ה- CME ניתן לחלק לאנגיוגרפי (שנראה בפלואורסצאין אנגיוגרפיה) ולמשמעותי קלינית (שנראה קלינית בבדיקה או ב- OCT, עם ירידה בחדות ראייה) . אין הסכמה בנוגע לפרוטוקול פרופילקטי למניעת CME בעקבות ניתוח ירוד, אולם ברוב המקרים נותנים NSAIDs.

 

מספר סקירות סיסטמיות הדגישו שאין הוכחות מספקות לשימוש פרופילקטי ב- NSAIDs ולא בטוח שהוא גורם להפחתת הסיכון. בנוסף לכך, הטיפולים הפרופילקטיים האלה מהווה תוספת לעלות הגבוהה של ניתוחי הירוד, ובגלל הצריבה שטיפות אלה גורמות בעיניים יש הפחתה בהתמדה בטיפול.

 

קיימות גם תופעות לוואי לא שכיחות אך משמעותיות לטיפול ב- NSAIDs, כמו פגיעה בריפוי הפצע בקרנית, תמס של הקרנית ופרפורציה בחולים שעברו ניתוחים ללא כל סיבוך אחר. לאחרונה תארו קרטופתיה אטיפית בעקבות ניתוח ירוד כאשר ניתן גם טיפול בקומבינציה של אנטיביוטיקה וסטרואיד יחד עם ketorolac, והניחו שהצירוף של NSAID טופיקלי עם נאומיצין ובנזלקוניום פוגע באפיתל הקרנית ויש להימנע ממנו.

 

להזרקת סטרואיד לתת-לחמית יש פוטנציאל להוות חלופה זולה יותר לטיפול הפרופילקטי ב- NSAID, ללא צורך בטפטוף טיפות. הזרקה לתת לחמית של סטרואיד ואנטיביוטיקה הייתה שגרתית בשנות ה- 50 ונעזבה מאז החלו בהזרקת אנטיביוטיקה ללשכה.

 

היום אין מחקרים שבדקו את השפעת טיפול בהזרקת סטרואיד לתת-לחמית למניעת CME. השכיחות הנמוכה של CME פסאודופקי משמעותי מבחינה קלינית מקשה על עריכת מחקר כזה, כי כדי לבדוק את תוצאות הטיפול יש צורך בקבוצת מחקר גדולה במיוחד.

 

חישבו שגודל הקבוצה שתאפשר להעריך הפחתה ב- 50% בסיבוך של CME צריך להיות 3103. המחקר הנוכחי נועד לבדוק את השפעת הזרקה לתת-לחמית של סטרואיד בטהמטזון או דקסמטזון על שיעור CME משמעותי מבחינה קלינית.

 

החוקרים היו מבריטניה. המחקר היה רטרוספקטיבי והתבסס על בסיס המידע של 20,066 ניתוחי פקואמולסיפיקציה עוקבים. בוצעה השוואה בין השכיחות של CME בעיניים שקיבלו או לא קיבלו בעת הניתוח זריקת סטרואיד תת-לחמית במהלך ניתוח ירוד שגרתי.

 

הממצאים היו שהזרקה תת-לחמית במהלך הניתוח של סטרואיד בטהמטזון או דקסמטזון הפחיתה באופן משמעותי את שיעור התפתחות CME.

 

נמצא קשר בלתי תלוי בין ההזרקה לתת-לחמיתית של סטרואיד להתפתחות CME גם בבדיקת רגרסיה לוגיסטית רבת משתנים. המסקנה הייתה שהזרקה תת-לחמיתית של סטרואיד במהלך ניתוח הירוד מפחיתה את שכיחות CME בניתוחי ירוד שגרתיים.