02.10.2023 |
Foo LL, Xu L, Sabanayagam C, Htoon HM, Ang M, Zhang J, Ohno-Matsui K, Cheng CY, Hoang QV, Tan C-S, Saw S-M
מתקצר: פרופ' מרדכי רוזנר
מנבאים של ניוון מקולרי מיופי על פי מחקר במשך 12 שנים של מבוגרים עם קוצר ראייה בסינגפור
קוצר ראייה גבוה הינו בעיה של בריאות הציבור בכל העולם. מעריכים ש- 2.7% מאוכלוסיית העולם בשנת 2000 היו עם קוצר ראייה וכנראה ששיעור זה יגדל ל- 9.8% ב- 2050.
קוצר ראייה גבוה כרוך בסיבוכים משמעותיים בעיניים כמו ירוד, ניוון מקולרי מיופי, גלאוקומה פתוחת זווית, והפרדות רשתית שעלולים לגרום לפגיעה בלתי הפיכה בראייה. השכיחות של ניוון מקולי מיופי הייתה 3.1% על פי Beijing Eye Study, 2.1% על פי Australian Blue Mountains Eye Study, ו- 3.8% על פי המעקב של 6 שנים של Singapore Epidemiology of Eye Diseases study.
נמצאו מספר גורמי סיכון לשכיחות מוגברת של ניוון מקולי מיופי, כמו גיל מתקדם יותר, אקוויוולנט ספירי מיופי גבוה יותר, ואורך אקסיאלי גדול יותר.
המהלך הטבעי של ניוון מקולרי מיופי נבדק במספר מחקרים עם מעקב של 5-6 שנים שמצאו שכיחות של 0.05%-1.2%. שיעור ההתקדמות של ניוון מקולרי מיופי על פי המחקרים השונים היה 35.5% במהלך 10 שנים, 35.3% במהלך 5 שנים ו- 17.0% במהלך 6 שנים.
שיעורי הדרדרות גבוהים יותר היו קשורים למגדר נשי, גיל מתקדם יותר, אורך אקסיאלי גדול יותר, ואקוויוולנט ספירי מיופי גבוה יותר. כשאגדו מחקרים מאסיה שכללו יחד 19,885 משתתפים בגיל 40 עד 100 שנה, אקוויוולנט ספירי מיופי גבוה יותר נמצא כמנבא היחיד החשוב ביותר לניוון מקולרי מיופי.
מנבאים נוספים היו גיל מתקדם יותר, מגדר נשי, אורך אקסיאלי גדול יותר והשכלה נמוכה יותר. הצירוף של אורך אקסיאלי, גיל, השכלה ומגדר נמצא כמנבא מעט חזק יותר. באמצעות תמונות פונדוס וצילומי OCT ניתן לחלק ניוון מקולרי מיופי לאטרופי, משיכתי (tractional) ונאווסקולרי.
נמצא שאטרופיה פריפפילרית בשטח גדול וכורואיד מקולרי דק מהווים גורמי סיכון לאטרופיה ולמקולופתיה נאווסקולרית, ואילו יחס הטיה נמוך מהווה גורם סיכון למקולופתיה משיכתית. ניוון מקולרי מיופי הוא מחלה שמתפתחת במשך תקופת זמן ארוכה. בעוד שמחקרים הציעו גורמים הקשורים לשכיחות ניוון מקולרי מיופי, לא ניתן לזהות את האנשים שנמצאים בסיכון.
זיהוי אנשים הנמצאים בסיכון גבוה לצורך מעקב צמוד יותר אחריהם יקל על מתן טיפול במועד שימנע איבוד ראייה. המטרה של המחקר הנוכחי היא לבדוק את המדדים המנבאים שכיחות ניוון מקולרי מיופי במשך 12 שנים באוכלוסייה של מבוגרים עם קוצר ראייה ללא ניוון מקולרי בתחילת המחקר, ואת מידת ההידרדרות של הניוון המקולרי.
החוקרים היו מסינגפור, בריטניה, יפן וארה"ב. נבדקו 1579 עיניים של 828 מבוגרים הודים ומלאים עם קוצר ראייה (אקויולנט ספרי 0.5 דיופטריות או יותר בהתחלה) שהשתתפו בבדיקות ההתחלתיות וכעבור 12 שנה במסגרת המחקרים Singapore Malay Eye Study ו- Singapore Indian Eye Study. בדיקת העיניים כללה רפרקציה סובייקטיבית ואורך אקסיאלי.
מיוון מקולרי מיופי דורג על פי צילומי פונדוס. בוצעה בדיקה של הגורמים המנבאים ניוון מקולרי מיופי והדרדרות שלו, במבוגרים עם וללא ניוון מקולרי בבדיקה הראשונה באמצעות מודלים של רגרסיה מרובי משתנים.
השכיחות של ניוון מקולרי מיופי במשך 12 שנים הייתה 10.3% בקרב 1504 העיניים קצרות הראייה ללא ניוון מקולרי בבדיקה הראשונה.
Tessellated fundus נמצא כמנבא העיקרי של ניוון מקולרי מיופי. Tessellated fundus הוגדר כמצב בו כלי הדם הכורואידלים הגדולים נראים בקוטב האחורי של העין. מצב זה נחשב לשלב הראשון של רטינופתיה של קוצר ראיה.
מדדים מנבאים אחרים היו גיל, אקוויוולנט ספירי מיופי גבוה יותר, ואורך אקסיאלי גדול יותר. מנבא חזק יותר באופן משמעותי היה צירוף של tessellated fundus עם גיל, גזע, מגדר ואקוויוולנט ספרי. גיל מתקדם יותר, אקוויוולנט ספירי גבוה יותר ואורך אקסיאלי גדול יותר היו מנבאים של הידרדרות ניוון מקולרי מיופי.
המסקנות היו, שבמבוגרים עם קוצר ראייה ללא ניוון מקולרי, tessellated fundus, גיל, אקוויוולנט ספירי ואורך אקסיאלי מנבאים התפתחות ניוון מקולרי מיופי. במבוגרים קצרי ראייה עם ניוון מקולרי בעין אחת מתוך עשר תהייה הידרדרות בניוון המקולרי.
גיל מתקדם יותר, קוצר ראייה חמור יותר ואורך אקסיאלי גדול יותר מהווים גורמי סיכון בלתי תלויים להידרדרותו. ממצאים אלה עוזרים לזהות את החולים הזקוקים למעקב צמוד יותר ולאפשר התערבות בזמן שתמנע איבוד ראייה.