מתקצר: פרופ' מרדכי רוזנר

התוצאות ארוכות הטווח של ניתוחים לטיפול בגלאוקומה ראשונית מולדת  

לטקסט המלא

 

גלאוקומה ראשונית מולדת היא מחלה נדירה, אך היא הצורה השכיחה ביותר של גלאוקומה ראשונית בילדים. המחלה לרוב דו-צדדית אך יכולה להופיע גם בעין אחת ב- 25% עד 30% מהחולים.

גלאוקומה ראשונית מולדת נגרמת מהפרעה התפתחותית מבודדת של הזווית המכונה טרבקולודיסגנזיס (trabeculodysgenesis).

 

האבחנה מבוססת על מדדים קליניים שכוללים לחץ תוך עיני גבוה, קרניות עכורות, קוטר קרניות מוגדל, הגדלה של העין, לשכה קדמית עמוקה במידה לא נורמלית וקרעים טיפוסיים בממברנת דסמט הנקראים Haab striae.

 

השכיחות של גלאוקומה ראשונית מולדת משתנה במקומות שונים בעולם. בדרום הודו השכיחות המוערכת היא 1 ל- 3300 לידות חי והיא מהווה 4.2% ממקרי העיוורון בילדים באוכלוסייה זו.

 

גלאוקומה ראשונית מולדת עשויה לגרום לעיוורון או לחילופין חדות ראיה נורמלית יכולה להישמר כל החיים בעקבות אבחנה מוקדמת, טיפול מידי והצלחה בשמירת הלחץ התוך עיני. הטיפול העיקרי בגלאוקומה ראשונית מולדת הוא ניתוח, שצריך להתבצע בהקדם האפשרי.

 

הטכניקה וסוג הניתוח מוכתבים על ידי חומרת המחלה וניסיון המנתח. ניתוח לחיתוך הזווית הינו הניתוח הראשוני המקובל במערב. יש מנתחים המעדיפים לבצע טרבקולוטומיה, שניתנת לביצוע גם בנוכחות קרנית עכורה בגישה חיצונית.

 

טרבקולוטומיה שגרתית מבוצעת עם טרבקולוטום מתכתי לחיתוך שליש מהיקף הזווית, והיא מבחינה טכנית יותר קלה ומבחינה אנטומית יותר מדויקת גם כאשר הקרנית לא שקופה.

 

לאחרונה מבצעים טרבקולוטומיה של 360 מעלות בעזרת מיקרוקטטר מואר עם תוצאות טובות יותר. במחקר מבוקר עם רנדומיזציה מהודו באמצעות טרבקולוטומיה היקפית עם מיקרוקטטר מואר הושגה הצלחה ניתוחים שווה לזו של ניתוח ראשוני משולב של טרבקולוטומיה עם טרבקולקטומיה עם MMC. החוקרים מעדיפים לבצע ניתוח משולב ללא MMC כניתוח ראשוני בגלל החשש מזיהום של כר הסינון ואנדופתלמיטיס הנובעים משימוש ב- MMC בילדים קטנים.

הפרסומים הקיימים בנושא מועטים, והם עם מעקב קצר ובינוני על תוצאות טיפול בגלאוקומה ראשונית מולדת. חסרון נוסף שלהם נובע מקיבוץ יחד של תת-סוגים שונים של גלאוקומה ראשונית מולדת ומיעוט המידע על תוצאות ארוכות טווח. בחלק מהמחקרים על תוצאות ארוכות טווח חסר מידע על חדות הראיה.

 

המטרה הראשונית של המחקר הנוכחי הייתה לבדוק את התוצאות ארוכות הטווח כולל חדות ראיה, של ניתוחים לסוגיהם השונים של גלאוקומה ראשונית מולדת. המטרה המשנית הייתה לבדוק את המשתנים המשפיעים על התוצאות הניתוחיות ושיעור הניתוחים החוזרים במהלך 20 שנות מעקב. החוקרים היו מהודו. ה

 

מחקר היה רטרוספקטיבי וכלל 121 חולים שעברו ניתוח לטיפול בגלאוקומה ראשונית מולדת בין ינואר 1991 לינואר 2022. הניתוח הראשוני היה ניתוח משולב של טרבקולוטומיה עם טרבקולקטומיה ללא MMC. הצלחה הוגדרה כשלימה כאשר הלחץ התוך עיני היה בין 6 ל- 21 מ"מ כספית ללא תרופות לגלאוקומה.

 

הצלחה חלקית הוגדרה כאשר היה צורך בתוספת טיפול של עד שתי תרופות לגלאוקומה כדי לשמור על לחץ תוך עיני תקין. כישלון הוגדר כלחץ תוך עיני מוגבר עם יותר משתי תרופות לגלאוקומה, צורך בניתוח חוזר, היפוטוניה כרונית עם לחץ נמוך מ- 6 מ"מ כספית בשתי ביקורות לפחות או כל סיבוך מסכן ראיה.

 

שיעור ההצלחה כעבור שנה היה 90.7%, כעבור 10 שנים הוא היה 78.9% וכעבור 20% שיעור ההצלחה היה 44.5%. על פי בחינה של משתנה אחד הכישלון הניתוחי היה גבוה יותר בחולים שעברו בעין ניתוח תוך עיני נוסף, לא לגלאוקומה.

 

על פי בחינה מרובת משתנים לא נמצא כל מדד קליני שהיה קשור באופן משמעותי לכישלון הניתוח. באופן כללי אחוז העיניים עם ראיה טובה, בינונית וגרועה הייתה ב- 33.2%, 16.4% ו- 50.4% בהתאמה. קוצר ראייה נמצא ב- 68.9% מהעיניים.

 

28 עיניים (המהווים 14.4%) מאלה שעברו ניתוח היו זקוקים ניתוח נוסף כדי להשיג שליטה בלחץ. לא דווח על סיבוכים תוך ניתוחיים.

 

שש עיניים עברו אנוקלאציה בגלל עין עיוורת עם כאבים. המסקנות מקבוצה גדולה זו של חולים עם גלאוקומה ראשונית מולדת הן שניתוח משולב של טרבקולוטומיה עם טרבקולקטומיה ללא MMC הינו טיפול יעיל. הוא מאפשר לשמור על לחץ תוך עיני בצורה טובה ולשמר ראייה במשך יותר מ- 20 שנים אחרי הניתוח.