10.12.2023 |
Mauschitz MM, Verzijden T, Schuster AK, Elbaz H, Pfeiffer N, Khawaja A, Luben RN, Foster PJ, Rauscher FG, Wirkner K, Kirsten T, Jonas PJ, Bikbov MM, Hogg R, Peto T, Cougnard-Grיgoire A, Bertelsen G, Erke MG, Topouzis F, Giannoulis DA, Brandl C, Heid IM, Creuzot-Garcher CP, Gabrielle P-H, Hense H-W, Pauleikhoff D, Barreto P, Coimbra R, Piermarocchi S, Daien V, Holz FG, Delcourt C, Finger RP
מתקצר: פרופ' מרדכי רוזנר
הקשר בין לקיחת תרופות להפחתת ליפידים ותרופות לסוכרת ל- AMD
ניוון מקולרי מחמת גיל AMD הינו הגורם המוביל לפגיעה חמורה בראייה ולעיוורון בארצות עם הכנסה גבוהה לנפש ובמיוחד פוגע באוכלוסייה מעל גיל 55 שנים. באירופה 67 מיליון אנשים חולים ב- AMD וצופים שהשכיחות תגדל ב- 15% וההיארעות תגדל ב- 75% עד 2050 בגלל הזדקנות האוכלוסייה.
AMD היא מחלה רבת גורמים (multifactorial) עם גורמי סיכון תורשתיים וסביבתיים הקשורים להזדקנות. בנוסף לגורמי סיכון של סגנון החיים כמו עישון ואורח חיים שכרוך בישיבה ממושכת, גם דלקת כרונית והגדלת עקה חמצונית (oxidative stress) נמצאו כגורמים אפשריים.
הרשתית היא רקמה פעילה מאד מבחינה מטבולית עם מחזור ער של שומנים וחלבונים. מספר מטבוליטים נמצאו קשורים להתפתחות AMD. תוצרי הדגנרציה גורמים להיווצרות דרוזן שמכילים תוצרי חמצון של שומנים וחלבונים, ומהווים סימן הכר של AMD.
למרות עשורים של מחקר עדיין אין טיפולים שמונעים או מאטים את התפתחות AMD. במחקרים קודמים נבדק הקשר בין AMD לבין תרופות סיסטמיות שונות אשר מעורבות בתהליכים שיש להם גם תפקיד בהתפתחות AMD ולכן עשויות להשפיע עליו. אלה כוללים תרופות להפחתת רמת שומנים, תרופות אנטי-דלקתיות לא סטרואידליות (NSAID) ותרופות לסוכרת, במיוחד מטפורמין (metformin) שמפחית עקה דלקתית וחמצונית, ולבודופה (levodopa) אשר דווח שגורמת לוויסות יתר של מטבולים ה- RPE.
מטפורמין ותרופות להפחתת רמת השומנים הינם התרופות שניתנות בשכיחות הגבוהה ביותר בגרמניה, ומתרופות ה- OCT השכיחות ביותר. תוצאות המחקרים על השפעתם על AMD אינן אחידות, מבוססות על קבוצות מחקר קטנות יחסית, או מבוססות על שאלונים.
המטרה של המחקר הנוכחי לגלות את הקשרים בין תרופות אלה ל- AMD באוכלוסייה אירופית. החוקרים היו מגרמניה, הולנד, בריטניה, רוסיה, צרפת, נורבגיה, יוון, פורטוגל, איטליה ואוסטרליה.
במחקר השתתפו 38,694 מבוגרים מ- 14 מחקרים המבוססים על בסיסי המידע של אוכלוסיות ושל מרכזים רפואיים מתוך ה- European Eye Epidemiology consortium.
נבדקו הקשרים בין שימוש בתרופות סיסטמיות והשכיחות של AMD מתקדם באמצעות מודלים של רגרסיה לוגית מרובת משתנים עבור כל מחקר, ותוצאות מקובצות באמצעות random effects meta-analysis.
הגיל הממוצע של המשתתפים במחקרים השונים היה בין 61.5 שנים ל- 82.6 שנים. שכיחות AMD במחקרים השונים הייתה בין 12.1% ל- 64.5% עבור AMD בכל חומרה, ו- 0.5% עד 35.5% עבור AMD מתקדם.
נמצא שתרופות להורדת רמת השומן ותרופות לסוכרת גרמו להפחתת שכיחות AMD בכל חומרה. לא נמצא קשר בין התרופות ל-AMD מתקדם.
המסקנה הייתה שתיתכן השפעה טובה של טיפול בתרופות להורדת רמת השומנים ותרופות לסוכרת במניעת התפתחות AMD באוכלוסיות שונות באירופה. הדבר גם מצביע על חשיבות התהליכים המטבוליים באטיולוגיה רבת המשתנים של AMD.