מתקצר: פרופ' מרדכי רוזנר

הקשר בין מדדים פיזיקליים לקוצר ראייה במתבגרים אמריקאים  

לטקסט המאמר

 

שגיאת תשבורת הינה מאד שכיחה בכל העולם, וקוצר ראייה הוא הסוג הנפוץ ביותר: 22.9% מהאנשים בעולם הם קצרי ראייה.

 

רוב קצרי הראייה נמצאים במזרח אסיה ודרום-מזרח אסיה. קוצר ראייה ובמיוחד קוצר ראייה גבוה מסכן ראייה ומגדיל את הסיכון לפתולוגיות בעיניים כמו ירוד, גלאוקומה, דגנרציה מקולרית של קוצר ראייה, והיפרדות רשתית רגמטוגנית.

 

סיבוכים אלה עלולים לגרום לאיבוד ראייה בלתי הפיך ולפגיעה חמורה בחיי היומיום של החולים. ההשפעה הסוציו-אקונומית של קוצר ראייה כוללת גורמים שונים, שכוללים עלויות ישירות של משקפיים ועדשות, ועלויות עקיפות של איבוד הזדמנויות כלכליות עבור קצרי הראייה.

 

חישבו שב- 2015 הפגיעה הכלכלית כתוצאה מפגיעה בראייה בגלל קוצר ראייה לא מתוקן הגיעה ל- 244 ביליון דולר. בנוסף לכך, ההוצאות הגלובליות על כוח האדם המטפל בקצרי ראייה מגיע לסכום של 20 ביליון דולר.

 

כוח משימה לטיפול בקוצר ראייה המליץ לנקוט צעדים להפחתת הנטל העולמי של קוצר ראייה, על ידי עיכוב התפתחות קוצר ראייה ועיכוב התקדמותו בילדים ומתבגרים.

קוצר ראייה מושפע מגורמים גנטיים וסביבתיים, הכוללים מגדר, זמן שהייה בחוץ, זמן עבודה מקרוב, מעמד סוציואקונומי, הכנסה, רמת השכלה, אינדקס מסת הגוף (BMI), התעמלות ופעילות, דיאטה, היסטוריה משפחתית, הרגלי שינה, וקוצר ראייה אצל ההורים.

 

ה- National Health and Nutrition Examination Survey (NHANES) כולל סדרת מחקרים, שהתחילו בשנת 1960 על ידי ה- Centers for Disease Control and Prevention (CDC).

 

המטרה העיקרית הייתה לבדוק את הבריאות והמצב התזונתי של ילדים ומבוגרים ברחבי ארה"ב באמצעות נתונים שנאספים על משתנים דמוגרפיים, סוציואקונומיים, ומדדי בריאות שכוללים מדידות פיזיולוגיות ובדיקות מעבדה. חדות הראייה של ילדים בגיל 12 שנים או יותר נאספו במסגרת מחקר NHANES בין השנים 1999 ו- 2008. המחקר הנוכחי התבסס על נתונים אלה כדי לבדוק את הקשר בין מדדים פיזיקליים לקוצר ראייה במתבגרים אמריקאים.

 

החוקרים היו מסין. המחקר היה רטרוספקטיבי ומבוקר. אוכלוסיית המחקר כללה 9,008 מתבגרים.

 

נאספו עליהם נתונים דמוגרפיים ופיזיקליים ונתונים לגבי הראייה. הקשר בין קוצר ראייה למדדים דמוגרפיים ופיזיקליים נבדק באמצעות מודלים של רגרסיה. נבדק גם הקשר בין הסיכון להתפתחות קוצר ראייה לבין מדדים פיזיקליים.

 

נמצא שקוצר ראייה היה בהתאמה לגיל ולמוצא האתני. מתבגרים באחוזון רביעי מבחינת משקל ו- BMI היו עם סיכוי מוגבר להיות קצרי ראייה. הסיכון הגבוה ביותר לקוצר ראייה היה כאשר BMI הגיע לערך של 30. הגובה נמצא כגורם סיכון למידת קוצר הראייה.

 

המסקנות היו שמשקל ו- BMI קשורים להתפתחות קוצר ראייה, בעוד שגובה ומוצא אתני קשורים למידת קוצר הראייה.