19.02.2024 |
Martin-Pinardel R, Izquierdo-Serra J, De Zanet S, Parrado-Carrillo A, Garay-Aramburu G, Puzo M, Arruabarrena C, Sararols L, Abraldes M, Broc L, Escobar-Barranco JJ, Figueroa M, Zapata MA, Ruiz-Moreno JM, Moll-Udina A, Bernal-Morales C, Alforja S, Figueras-Roca M, Gomez-Baldo L, Ciller C, Apostolopoulos S, Mosinska A, Casaroli Marano RP, Zarranz-Ventura J, from the FRB SPAIN-IMAGE Project Investigators
מתקצר: פרופ' מרדכי רוזנר
מדידת כמות הנוזל ברשתית בעזרת AI וחדות הראייה בעולם האמיתי לפי בסיס מידע לאומי של AMD
AMD נאווסקולרי הוא ביטוי של שלב מאוחר של המחלה בה מצטבר נוזל חוץ-תאי במקולה. הוא יכול להיות נוזל תוך רטינלי intraretinal fluid (IRF), נוזל תת-רשתית subretinal fluid (SRF) ונוזל מתחת לאפיתל הפיגמנטרי של הרשתית subretinal pigment epithelium fluid המכונה גם היפרדות אפיתל פיגמנטרי של הרשתית pigment epithelial detachment (PED).
הזרקות לזגוגית של תרופות anti-VEGF הפכו לטיפול המקובל ב- AMD נאווסקולרי, עם תוצאות חסרות תקדים של חדות הראייה והפחתת שיעור העיוורון בחולים עם AMD נאווסקולרי. למרות ההתקדמות האדירה של טיפול זה, בטווח הארוך עדיין יש איבוד חדות ראייה. איבוד הראייה מ- AMD נאווסקולרי בעולם האמיתי נובע מאבחנה מאוחרת או תת-טיפול.
הדמיה תלת-ממד באמצעות OCT מקובלת כיום כאמצעי העיקרי למעקב ולקבלת החלטות טיפוליות באמצעות בעיקר מדדים של עובי הרשתית המרכזית. מאמרי סקירה וניירות הסכמה מהתקופה האחרונה בדקו את תפקיד הנוזל בקבלת החלטות בנוגע לטיפול ב- AMD, ואת הקשר בין מיקום הנוזל שנאסף לתוצאה של חדות הראייה ושל מספר הזריקות הניתנות. אולם הפיענוח האיכותי של תמונות OCT נתון לפרשנות של הקלינאי ולוקה בשונות בין בודקים.
לאחרונה פותחה מערכת אוטומטית המבוססת על אלגוריתם של בינה מלאכותית (AI) לחישוב כמות הנוזלים במיקומים השונים, ופורסמו מספר דיווחים המתארים באמצעות הבדיקה הכמותית כיצד הנוזלים משפיעים על התוצאות.
ביסוס הידע על הקשר בין המצאות נוזל במיקומים השונים לבין חדות הראייה עשוי לתרום להבנה טובה יותר של הדינמיקה של המחלה, יאפשר לקלינאים לזהות פרופילים שונים של חולים ויעזור לבצע החלטות טיפוליות שיביאו לתוצאות מיטביות בכיוון של רפואה מותאמת אישית.
תנודתיות בנוזלים ונפחי נוזל גדולים בשלב התחזוקה תוארו כמנבאים תוצאות ירודות של חדות ראייה. גם מקומות ההצטברות של הנוזל בשלב מוקדם של AMD נאווסקולרי נמצאו רלוונטיים לתוצאה הסופית.
המטרה של המחקר הנוכחי הייתה לבדוק את כמות ה- IRF, ה- SRF ושל ה- PED בשלב הבסיסי ולאחר טיפול ולהעריך את הקשר לתוצאות חדות הראייה כעבור 12 חודשים, באוכלוסייה גדולה של חולים שמטופלים ב- anti-VEGF לפי מאגר המידע הלאומי של ספרד של AMD. המידע הקליני נאסף באמצעות המרשתת במסגרת ה-international consortium health outcomes measurement (ICHOM).
המידע האנטומי נאסף מצילומי OCT של המקולה שנבחנו במערכת מאומתת של למידה עמוקה (DL) לבדיקה כמותית של הנוזל ב-3 המיקומים השונים. המטרה הספציפית של המאמר הייתה לדווח על התוצאות באוכלוסייה של ספרד ולהשוותם לתוצאות של מחקרים בינלאומיים ומחקרים בעולם האמיתי.
החוקרים היו מספרד ומשוויץ. הנתונים הדמוגרפיים, חדות הראייה, התרופות ומספר ההזרקות נאספו באמצעות המרשתת. כמות הנוזלים כולל IRF, SRF ו- PED בפובאה (1 מ"מ), בפרה-פובאה (3 מ"מ) ופריפובאה (6 מ"מ) נמדדה בערכים של ננוליטר באמצעות כלי AI.
נמצא שב- 452 עיניים עם AMD נאווסקולרי השתפרה חדות הראייה בממוצע ב 5.5 אותיות עם טיפול באמצעות מספר מדיאני של 7 הזרקות במהלך 12 חודשים. בהשוואה לממוצע, המקרים עם IRF בפובאה היו עם חדות ראייה גרועה יותר בהתחלה ולאחר הטיפול.
במקרים עם SRF חדות הראייה לאחר טיפול הייתה טובה יותר ותוספת האותיות הייתה רבה יותר. במקרים עם PED חדות הראייה הייתה גרועה יותר לפני ואחרי טיפול. בדיקת השינויים בכמות הנוזלים הראתה שההפחתה היחסית הרבה ביותר לאחר טיפול הייתה ב- SRF הפובאלי ואחריה ב- IRF ובמידה הפחותה ביותר ב- PED.
בדיקות של תת-קבוצות הראו שההפחתות הגדולות יותר בכמות הנוזל נמצאו בעיניים שקיבלו מספר זריקות רב יותר. מחקר רב המרכזים החלוצי הזה מציג את הפוטנציאל של כלי בינה מלאכותית למדידה אובייקטיבית של נוזל ברשתית בקליניקה בעולם האמיתי, שמאפשר לתאר את הפרופיל הבסיסי של החולים ואת תוצאות הטיפול כעבור 12 חודשים במסגרת קלינית שגרתית.