19.05.2024 |
Patterson TJ, Kedzierski A, McKinney D, Ritson J, McLean C, Gu W, Colyer M, McClellan SF, Miller SC, Justin GA, Hoskin AK, Cavuoto K, Leong J, Ascarza AR, Woreta FA, Miller KE, Caldwell MC, Gensheimer WG, Williamson T, Dhawahir-Scala F, Shah P, Coombes A, Sundar G, Mazzoli RA, Woodcock M, Watson SL, Kuhn F, Halliday S, Gomes RSM, Agrawal R, Blanch RJ. A
מתקצר: פרופ' מרדכי רוזנר
הסיכון של אופתלמיה סימפתטית בהתאם לגישות הטיפול בחבלה עם עין פתוחה
ההגדרה של חבלה עם עין פתוחה (Open-globe injury) היא כל חבלה עם פצע בעובי מלא של השכבות החיצוניות של העין. זהו מצב חרום וסיבה שכיחה לעיוורון שניתן למניעה בכל העולם. באופן כללי פגיעה חודרת של העין קורית באופן ניכר יותר בגברים צעירים מקבוצות סוציואקונומיות נמוכות. השכיחות המוערכת היא כ- 4.49 ל- 100,000 אנשים בארה"ב.
הטיפול במצב מסכן ראייה כזה נועד לשחזר את שלמות העין, לשמר את הראייה ולהביא תוצאה מיטבית מבחינת הנראות. בתכנון מועד הטיפול הניתוחי יש להתחשב בסיכון של אופתלמיה סימפתטית. כבר סוקרטס תאר מצב בו יש ירידה בראיה בעין השנייה של עין שנפצעה. את המונח טבע William McKenzie ב- 1840, וההיסתופתולגיה שלו תוארה על ידי Ernst Fuchs בשנת 1905. מדובר בפנאובאיטיס (panuveitis) גרנולומטוטי שנגרם על ידי חשיפת אנטיגנים מהעין למערכת החיסונית בעת טראומה או באופן איאטרוגני במהלך ניתוח תוך עיני.
השכיחות המדווחת היא 0.001% לאחר ניתוח ויטראורטינלי, וגדל ל- 0.06% עד 0.19% לאחר חבלה חודרת. יחד עם פנאובאיטיס גרנולומטוטי מתפתחים גושים קטנים (Dalen-Fuchs nodules) בין ממברנת ברוקס לאפיתל הפיגמנטרי של הרשתית, המורכבים מתאים אפיתלואידים ולימפוציטים.
הגישות המוצעות כדי להפחית את הסיכון של אופתלמיה סימפתטית כוללות הוצאת העין הפצועה תוך שבועיים מהפציעה. אויסצרציה ואנוקלאציה כאחד נחשבים כאפשרויות טיפול להפחתת הסיכון.
יש מחלוקת בנוגע לגישה זו, כאשר יש לבחון את הסיכון כנגד איבוד ראייה בעין הפצועה, התחלואה הכרוכה בהוצאת העין, המשמעות הפסיכולוגית, נושאים הקשורים לאיכות חיים ובעיה אפשרית של סינדרום phantom eye.
מחקר המטה-אנליזה הנוכחי תוכנן לבדוק את הסיכון של אופתלמיה סימפתטית משנית לפציעה חודרת של העין, כדי לאפשר מיטוב של הגישה הניתוחית הראשונית בפציעה העינית.
החוקרים היו מבריטניה, ארה"ב (מרילנד, צפון קרולינה, פלורידה, וירג'יניה, טקסס, ניו-המפשיר, ורמונט ואלבמה), אוסטרליה, ארגנטינה וסינגפור. נבדקו מאגרי המידע של 5 כתבי עת. החיפוש בוצע ב- 29 יוני 2021, ועודכן ב- 10 דצמבר 2022.
במחקר נכללו מחקרים רטרוספקטיביים ופרוספקטיביים שדיווחו על התוצאות (כולל קיום או חוסר התפתחות אופתלמיה סימפתטית) באוכלוסיות חולים שעברו תפירה ראשונית לעומת החולים שעברו אנוקלאציה או אויסצרציה ראשונית. בוצעה מטה-אנליזה שיטתית בהתאם ל- Preferred Reporting Items for Systematic Reviews and Meta-analyses guidelines. באמצעות Random effects modelling בוצעה הערכה של השכיחויות ומידת הפחתת הסיכון באוכלוסייה שקובצה מהמחקרים שנכללו במטה-אנליזה.
בחיפוש אותרו 8 מחקרים שכללו יחד 7500 חולים עם 7635 פציעות חודרות בעיניים. סך הכל 7620 פציעות חודרות של העיניים היו מתאימות להיכלל במטה-אנליזה. אופתלמיה סימפתטית התפתחה ב- 21 חולים עם פציעות חודרות של העיניים. בעקבות קיבוץ כל אוכלוסיות המחקרים שנכללו במטה-אנליזה, שכיחות אופתלמיה סימפתטית הייתה 0.12%.
מתוך 779 החולים שעברו אנוקלאציה או אויסצרציה ראשונית לא דווחו מקרים עם אופתלמיה סימפתטית. בעקבות תפירה ראשונית שכיחות אופתלמיה סימפתטית הייתה 0.15%. התוצאות של חישוב הפחתת הסיכון של אופתלמיה סימפתטית על פי המודל היו -0,0010 לטובת הוצאת העין ועד 0.0011 לטובת תפירה ראשונית.
יש להדגיש את הביטחון הנמוך של התוצאות בגלל אפשרות הטיה בגלל נתונים חסרים. הסיכום הוא שעל פי הנתונים הקיימים אין הוכחה משמעותית מבחינה סטטיסטית לכך שאנוקלאציה או אויסצרציה ראשוניים מפחיתים את הסכנה של אופתלמיה סימפתטית אחרי פציעה חודרת של העין.
Meta-analysis. Ophthalmology 2024;131:557-567