Relationship between Intraocular Pressure Fluctuation and Visual Field Progression Rates in the United Kingdom Glaucoma Treatment Study

מתקצר: פרופ' מרדכי רוזנר

הלחץ התוך עיני הינו גורם סיכון מוכח להידרדרות גלאוקומה, והפחתת הלחץ התוך עיני הינו הטיפול היחיד הקיים היום להאטת הידרדרות המחלה. מדידות לאורך זמן של הלחץ התוך עיני הינן בעלות חשיבות מכרעת בבדיקת חולים עם גלאוקומה, ומאפשרות להעריך את הסיכון שלהם לפתח נזק גלאוקומטי מתקדם וכן את התגובה לטיפול. הלחץ התוך עיני נתון לתנודתיות במשך הזמן. מספר מדדים הקשורים ללחץ התוך עיניי משמשים בדרך כלל בשגרה הקלינית והמחקרית כדי לתאר את התנודות בלחץ התוך עיני. אלה כוללים ערך ממוצע של הלחץ התוך עיני של מספר מדידות במועדים שונים, המדידה הגבוהה ביותר במהלך המעקב, וכן הסטייה הסטנדרטית (standard deviation (SD או הטווח של הלחצים לאורך זמן. מחקרים רבים הראו שממוצע הלחצים והמדידה הגבוהה ביותר קשורים באופן בלתי תלוי להידרדרות גלאוקומה. אולם, עדיין אין הסכמה על התפקיד המדויק של התנודות בלחץ התוך עיני. יש קושי להבהיר את תפקיד התנודות בגלל מספר סיבות. היות והלחץ התוך עיני קשור לממוצע ערכי התנודתיות שלו, קשה לבודד את השפעת התנודתיות מהשפעת הלחץ עצמו, דבר שמצריך שימוש בשיטות סטטיסטיות מתוחכמות. התנודתיות עשויה להתגבר באופן מלאכותי בעקבות הגברת הטיפול בחולים בהם חושדים בהידרדרות המחלה. השפעת התנודתיות גם עשויה להיות בלתי אחידה ותלויה בשלב המחלה, צורת הטיפול, הערכים הממוצעים של הלחצים התוך עיניים ובהגדרות של התנודתיות. המחקר הנוכחי הינו בחינה מתוכננת שנייה של הממצאים במחקר רב מרכזים, מבוקר עם רנדומיזציה ועם סמיות כפולה  – United Kingdom Glaucoma Treatment Study (UKGTS)  במטרה לבדוק אם תנודות של הלחץ התוך עיני המבוטא באמצעות ocular pulse amplitude (OPA), שינויים יומיים, ושינויים בין הביקורים במרפאה, קשור באופן בלתי תלוי לקצב הידרדרות שדה הראייה. מחקר UKGTS מתאים למטרה זו כיון שאיננו כולל שינויים בטיפול שעלולים להגדיל את התנודתיות באופן מלאכותי, וגם בגלל שהנתונים מאפשרים להעריך את המדדים השונים של התנודתיות בחולי גלאוקומה עם טיפול וחולי גלאוקומה ללא טיפול.
 

החוקרים היו מבריטניה ואיטליה. במחקר נכללו משתתפים עם חמישה שדות ראייה או יותר. 213 משתתפים היו בקבוצה ללא טיפול (שקבלה טיפול אינבו - placebo) ו- 217 בקבוצת החולים שקיבלו טיפול. נבדק הקשר בין מדדי תנודתיות וקצב הידרדרות שדות הראייה במספר שיטות סטטיסטיות. מדדי התנודתיות כללו mean Pascal ocular pulse amplitude (OPA), סטיית תקן (SD) של מדידות לחץ בגולדמן טונומטר במהלך יום, וסטיית התקן של מדידות לחץ בטונומטר גולדמן בכל הביקורים, המבטא את התנודתיות לאורך זמן ארוך. ערכי התנודתיות עברו תיקון ללחץ התוך עיני הממוצע כדי שיהוו ערך בלתי תלוי מהלחץ הממוצע. בחישוב הסטטיסטי נכללו גם מדדים של הלחץ התוך עיני של הבסיס, השיא, הממוצע, והלחץ בשכיבה. כל המדדים של הלחץ התוך עיני אוחדו באמצעות principal component analysis (PCA). התוצא העיקרי היה הקשר בין תנודות הלחץ התוך עיני לקצב הידרדרות שדה הראייה (MD).
 

בקבוצה ללא טיפול רק המדד המקובץ של הלחץ התוך עיניי היה קשור באופן משמעותי לקצב ה- MD. התנודתיות לאחר תיקון ללחץ התוך עיני לא הייתה קשורה להידרדרות שדה הראייה. בקבוצה שקיבלה טיפול בגלאוקומה אף מדד לא היה קשור באופן משמעותי להידרדרות שדות הראייה. בקבוצה ללא טיפול עובי הקרנית המרכזית, ו-OPA מתוקן ללחץ היו קשורים לקצב ההידרדרות.
 

המסקנה הייתה שלא נמצאה הוכחה לכך שתנודתיות יומית או ארוכת טווח, בצורה שנמדדה, מהווה גורם בלתי תלוי להידרדרות גלאוקומה. המדדים האחרים של הלחץ התוך עיני כמו ממוצע הלחץ התוך עיני ושיא הלחץ היו משמעותיים יותר. אמפליטודת הלחץ העיני עשוי להיות גורם בלתי תלוי להידרדרות גלאוקומה.