Sudmann TM, Torblaa A, Austeng D, Reshodko I, Rehm J, Bro T, Anne Brakhus A, Ole Klungsoyr O, Rowe F, Jorstad OK

Validation of the European visual field standards for driving: A driving simulator-based study

בהסכמה עם ה- Swedish Vision Zero initiative משנת 2021, האיגוד האירופאי שם לו למטרה להפחית תמותה בתאונות דרכים לאפס עד 2050. הגישה היא מולטידיסציפלינרית ומכירה בכך שגורמים רבים משפיעים על בטיחות התנועה בדרכים. אחד מהגורמים הינו הכשירות הרפואית לנהיגה, ובהתאם לכך ה- EU הגדיר סטנדרטים מינימליים לנהגים. הנהיגה הינה מטלה מורכבת הכוללת מיומנויות מנטליות ופיסיות, אך ללא ספק נדרשת ראייה מספקת. הדרישה למחזיקי רישיון נהיגה מקבוצה 1 (מכוניות ואופנועים) כוללת חדות ראייה בינוקולרית של לפחות 0.5 ושדה ראייה אופקי של  לפחות 120 מעלות (לפחות 50 מעלות ימינה ושמאלה) ו- 40 מעלות אנכי (לפחות 20 מעלות מעלה ומטה). בנוסף לכך אסור שיהיו פגמים בתחום 20 מעלות מהפיקסציה המרכזית. מבחן הנהיגה האירופאי European Driving Test (EDT) הוא אלגוריתם פרימטריה חדש שמתאים להמלצות מה- Eyesight Working Group מ- 2020. היישום של ה- EDT בפרימטר של Octopus הינו צעד אחד קדימה לקראת סטנדרטיזציה של הערכת שדה הראייה לנהיגה באירופה, אך עדיין חסרים קריטריונים ברורים של כשיר או נכשל. הקריטריונים האירופאיים לנהיגה הינם גם חסרי בסיס מחקרי ולכן ה- Eyesight Working Group יצא בקריאה למחקר שיצדיק את מדדי הסף לנהיגה. סקירות סיסטמתיות ומטה-אנליזות הראו שאיבוד שדה ראייה משפיע באופן שלילי על כישורי הנהיגה. מאידך, הנהגים עם חסרים בשדה הראייה מפתחים אסטרטגיות מפצות ולכן הקשר בין איבוד שדה ראייה לנהיגה בטוחה נשאר לא ברור.  

המטרה של המחקר הנוכחי המבוסס על בחינה בסימולטור נהיגה היא לתקף את הסטנדרטים האירופאיים של שדות ראייה הנדרשים לנהיגה,  ולנסות לקבוע קריטריונים משמעותיים של כשיר או נכשל עבור אלגוריתם פרימטריה של EDT. החוקרים היו מנורבגיה, בריטניה ושבדיה. המחקר בוצע בשני מרכזים וכלל משתתפים עם פגמים בשדות הראייה של שתי העיניים שגרמו לשלילת רישיון נהיגה של קבוצה 1. המשתתפים עברו בדיקות קוגניטיביות ובדיקת שדה ראייה בינוקולרי. נעשה שימוש בסימולטור נהיגה כדי להשוות את יכולות הנהיגה של המשתתפים למדדי הבריאות שלהם. שני מדריכי נהיגה דירגו כל מבחן נהיגה בסימולטור ככשיר או נכשל.

במחקר השתתפו 70 אנשים עם פגיעות בשדות הראייה שלהם ו- 35 בריאים בקבוצת הביקורת. שעור גבוה יותר באופן לא משמעותי של משתתפים בקבוצת הביקורת עברו את מבחן הנהיגה בסימולטור (75%) בהשוואה לבעלי הפגיעה בשדה הראייה (63%). המסקנה הייתה שבדיקת שדה הראייה הינה מנבא גרוע לתוצאות בחינת נהיגה בסימולטור, ולא ניתן היה לקבוע על פיו קריטריונים לכשירות או כישלון. כיון שבדיקת שדה ראייה איננה מנבא טוב, הומלץ לבצע עבור המקרים שבספק, מבחן נהיגה בסימולטור כדי לקבוע את כשירותם לנהוג.