Xue CC, Li H, Yu M, Chong CCY, Fan Q, Tham Y-C, Cheung CMG, Wong TY, Chew EY, Cheng C-Y

Omega-3 Fatty Acids as Protective Factors for Age-Related Macular Degeneration

Prospective Cohort and Mendelian Randomization Analyses

ניוון מקולרי מחמת גיל (AMD) הינה מחלה כרונית, מתקדמת, שגורמת לאיבוד ראייה חמור ובלתי הפיך בזקנים. היא פוגעת בקרוב ל- 200 מיליון אנשים בכל העולם ואחראית ל- 15% עד 20% מהמקרים עם איבוד ראייה באנשים בגיל מעל 50 שנה באירופה ובצפון אמריקה.  הטיפולים הקיימים כיום מייצבים את מצב הראייה במצבים של AMD רטוב. חסר טיפול מונע עבור מצבים ללא AMD או עם AMD בשלב מוקדם. תוספים תזונתיים כמו אומגה 3 הוכחו כבעלי פוטנציאל למנוע AMD או התקדמות שלו, כנראה בגלל התכונות נוגדות הדלקת ונוגדות צמיחת כלי דם שלו. מאידך, ניסויים קליניים הפיקו תוצאות לא אחידות בנוגע להשפעה של אומגה 3 על AMD. אולי מדידות מדויקות יותר של חשיפה לאומגה 3 כמו מדידת הריכוז בדם יכולות לגלות באופן מדויק יותר את השפעתו. גם גנים הקשורים ל- AMD עשויים להשפיע על ההשפעה ההגנתית של אומגה 3. הבהרת הקשר בעין אומגה 3 ל- AMD חשובה מאד כדי להחליט אם יש צורך לבצע עוד מחקרים קליניים בנושא זה וכדי לספק הנחיות עבור חולי AMD.

 

המטרה של המחקר הנוכחי הייתה לקבוע את הקשר בין רמות PUFAs (polyunsaturated fatty acid) של אומגה 3 בפלסמה ל- AMD באמצעות בדיקה בביו-בנק הבריטי ובחינה סטטיסטית של הממצאים. במחקר זה נבדקו רמות omega-3 PUFAs בפלסמה במקום הערכת כמות אומגה 3 בדיאטה, כיון שזו בדיקה יותר אובייקטיבית. באמצעות שיטות סטטיסטיות נוטרלה השפעת האללים שגורמים לנטייה מוגברת לרמות מוגברות של אומגה 3 בפלסמה.  גישה כזו עוזרת לקבוע את הקשר האמתי בין omega-3 PUFAs ל- AMD. בנוסף לכך נבדק האם סיכון גנטי ל- AMD, ובמיוחד הגנוטיפים CFH  (complement factor H)  ו- ARMS2 (age-related maculopathy susceptibility 2) משפיעים על הקשר בין אומגה 3 ל- AMD. החוקרים היו מסינגפור, סין וארה"ב (מרילנד). המחקר היה פרוספקטיבי וכלל 258,350 משתתפים ללא AMD ממוצא אירופאי מהביו-בנק הבריטי. בוצעו בחינות של רנדומיזציה מנדלינית שהתבססו על הנתונים של  genome-wide association study על אומגה 3 ועל  docosahexaenoic acid (DHA)  ו- AMD.

באמצעות רגרסיה של קוקס נבדק הקשר בין אומגה 3 ו- DHA בפלסמה לבין שכיחות AMD. נבדקו הקשרים של סיכון גנטי ל- AMD (polygenic risk score וגנוטיפים ל- complement factor H ול- age-related maculopathy susceptibility 2), ורמות אומגה 3 ו- DHA בפלסמה. התוצא העיקרי היה הסיכון ל- AMD. במהלך מעקב של 12.9 שנים, 5,068 אנשים המהווים 1.9% אובחנו עם AMD. נמצא שרמות גבוהות בפלסמה של אומגה 3 ושל DHA היו קשורים לסיכון מופחת להיות מאובחנים ב- AMD. בחינה סטטיסטית הראתה שנטייה גנטית לרמות אומגה 3 גבוהות יותר הפחיתה את הסיכון לאבחנה של AMD יבש, AMD רטוב או אבחנה של כל AMD. תוצאות דומות נמצאו גם עבור רמות DHA בפלסמה. לא נמצא קשר משמעותי בין רמות אומגה 3 ורמות DHA לבין הסיכון הגנטי ל- AMD. המסקנות היו שאומגה 3 ו- DHA עשויים להגן מפני התפתחות AMD. יש צורך במחקרים קליניים נוספים לבדוק את מידת היעילות שלהם במניעת AMD ובטיפול בו.