אסטיגמטיזם הוא מצב שבו לעין יש יותר ממוקד אחד. המידה הכוללת של האסטיגמטיזם, הנקרא אסטיגמטיזם תשבורתי (refractive astigmatism), נובעת מעקמומיות לא שוות של הקרנית או של העדשה. זהו ליקוי התשבורת השכיח ביותר, המשפיע על עד מחצית מהמבוגרים ועל כחמישית מהילדים ברחבי העולם. הפוטנציאל של אסטיגמטיזם לגרום לאמבליופיה, והקשר שלו לקרטוקונוס מחייבים ביצוע סקרי תשבורת סדירים כבר מגיל הילדות. למרות השכיחות הגבוהה, האטיולוגיה המדויקת של אסטיגמטיזם בילדים אינה ברורה. זוהו מספר גורמי סיכון הכוללים היסטוריה הורית של מיופיה, גיל האם, וזמן שימוש במסכים.

חשיפה לעישון פסיבי היא גורם סיכון בריאותי מוכר היטב. הוא מעלה את הסיכון לממאירויות ולאירועים קרדיווסקולריים, וכן למחלות עיניות. בילדים, חשיפה לעישון פסיבי נקשרה לשינויים בכלי הדם של הרשתית, לשכבת סיבי העצב של הרשתית, ולעובי הכורואיד. בנוסף לשינויים במקטע האחורי, חשיפה כזו נקשרה גם להופעה מוקדמת יותר של קוצר ראייה, לאורך אקסיאלי (axial length) גדול יותר ולקוצר ראייה חמור יותר. בגלל הקשר החזק בין קוצר ראייה לאסטיגמטיזם, יתכן שחשיפה לעישון פאסיבי מעלה גם את הסיכון לאסטיגמטיזם. קשר בין אסטיגמטיזם בילדים לבין עישון של האם במהלך ההיריון דווח בקבוצות אתניות שונות. בשנת 2019 דווח בסין על סיכון מוגבר לאסטיגמטיזם מדווח‑עצמית בקרב ילדים שנחשפו לעישון פאסיבי בתקופת הינקות והפעוטות. אף שהראיות הראשוניות הללו מצביעות בבירור על קשר בין חשיפה לעישון פאסיבי לבין אסטיגמטיזם, נדרש מחקר נוסף לבחינת הקשרים הכמותיים בין חשיפה לעישון פאסיבי לבין אסטיגמטיזם תשבורתי ואסטיגמטיזם קרניתי אשר חסרים כיום בספרות.

המחקר הנוכחי בוצע על ידי חוקרים מהונג-קונג וסין, שבחנו את הקשרים בין חשיפה לעישון פאסיבי לבין אסטיגמטיזם בילדים. זהו מחקר חתך מבוסס‑אוכלוסייה ב- 11,545 ילדים בני 6–8 שנים, שהשתתפו ב- Hong Kong Children Eye Study. השערת החוקרים הייתה שחשיפה לעישון פאסיבי קשורה לעלייה בסיכון ובחומרה של אסטיגמטיזם.  מידת החשיפה לעישון נבדקה באמצעות שאלונים שמולאו על ידי ההורים. מידת האסטיגמטיזם בוצעה באמצעות רפרקציה ציקלופלגית וקרטומטריה. הקשרים נבדקו במבחני רגרסיה לוגיסטית ולינארית. נמצא ש- 26.47% מהילדים היו חשופים לעישון פאסיבי. מתוכם, 51.1% היו בנים. חשיפה לעישון פאסיבי הייתה קשורה באופן משמעותי מבחינה סטטיסטית לסיכון מוגבר לאסטיגמטיזם ולחומרה מוגברת של אסטיגמטיזם.

המסקנה הייתה שמומלץ להקפיד על הפחתת עישון בנוכחות ילדים, ולשמור על סביבה נטולת עישון עבורם. המחקר מדגיש כי חשיפה לעישון פסיבי מהווה גם גורם סיכון לאסטיגמטיזם, בנוסף להיותו גורם סיכון לקוצר ראייה בילדים בגיל בית ספר.