Chen J, Xiao Y, Chen X, Zhu Y, Li Z, Huang S, Yu H, Zhuo Y, Leng A

Association Between Body Composition and Risk of Primary Open-Angle Glaucoma

גלאוקומה מהווה את הגורם העיקרי לעיוורון קבוע בעולם. בגלאוקומה יש הידרדרות הדרגתית של תאי הגנגליון ברשתית  שגורמת בתחילה לאובדן הראייה ההיקפית, ועלולה בסופו של דבר, להתקדם ולפגוע בראייה המרכזית, ולהידרדר לעיוורון מוחלט, אם אינה מטופלת. מבין תתי‑הסוגים השונים של גלאוקומה, גלאוקומה ראשונית פתוחת‑זווית (POAG) נפוצה במיוחד, ומופיעה בערך ב־ 1%–2% מהאוכלוסייה מעל גיל 40. עם המשך הגידול של האוכלוסייה המבוגרת בעולם, צפויה עלייה בשכיחותה. מצב מטבולי וממדי הגוף נמצאו קשורים ל‑POAG , אך הקשר לא הוגדר בעקביות. היו מחקרים שדיווחו שמדד מסת גוף (body mass index, BMI)  נמוך קשור לסיכון מוגבר ל‑POAG, המלווה בנזק מהיר יותר לעצב הראייה ובהידרדרות בשדה הראייה. לעומת זאת, מחקרים אחרים מצאו כי ערךBMI  גבוה עשוי להעלות את הסיכון ל‑ POAG. למרות ש‑ BMI  נשאר מדד מקובל כממד למבנה הגוף הכללי, הוא מוגבל ביכולתו להבחין בין רקמת שומן לרקמת שריר,  ואינו משקף שינויים בהרכב הגוף (body composition). מגבלות אלה של BMI עשויות להסביר חלק מהסתירות בתוצאות המחקרים האפידמיולוגיים. מחקרים קודמים מדרום קוריאה הראו שמאפיינים אנטרופומטרים (anthropometric characteristics) קשורים ללחץ תוך‑עיני ולשכיחות POAG, עם דגש על הבדלים תלויי‑מין.  הראו שמסת שומן גבוהה יותר קשורה לשכיחות נמוכה יותר של POAG, בעוד שבקרב נשים בריאות, נמצא שמסת שומן גבוהה יותר נקשרה ללחץ תוך עיני גבוה יותר. נמצא גם שמסת שריר גבוהה יותר קשורה ללחץ תוך עיני  נמוך יותר. כדי לאמת קשרים אלה, נדרשים מחקרי אורך הכוללים מדידות מפורטות יותר של הרכב הגוף, ובדיקה של הבדלים סוציודמוגרפיים נוספים. ספירת אנרגיה כפולה בקרני רנטגן (dual‑energy X‑ray absorptiometry, DEXA)  בשילוב הדמיית MRI ו- CT נחשבת לסטנדרט זהב בהערכת הרכב הגוף בשל דיוקה והדירותה. עם זאת, מדידות DEXA אינן מעשיות במחקרים נרחבים או בסביבות קליניות שגרתיות, בשל זמינות מוגבלת, חשיפה לקרינה ועלויות גבוהות. כחלופה, בחינת ביואימפדנס (bioimpedance analysis) הינה מעשית ואמינה ומאפשרת לקבל אומדן של הרכב הגוף, עם ביצועים השווים במידה רבה ל‑DEXA .

במחקר הנוכחי נבדק הקשר בין הרכב הגוף, כולל מסת שומן ומסת שריר בזרועות, בגו וברגליים כפי שנמדדו בבדיקת ביואימפדנס, לבין הסיכון ל‑POAG . החוקרים היו מסין. במחקר נכללו 88,123 משתתפים ואוכלוסייה של 291,983 אנשים מה- UK Biobank שימשה לבדיקת הלחץ התוך עיני הבסיסי ושכיחות POAG. בדיקות שומן ומסת שריר בזרוע, בגו וברגלים הוערכו באמצעות בדיקת ביואימפדנס ונורמלו לגובה. הקשרים ל‑POAG  הוערכו באמצעות מודלי Cox מותאמים, וקשרי המדדים עם לחץ תוך עיני נבדקו בנוסף לכך, בעזרת רגרסיה ליניארית. התוצאים העיקריים היו לחץ תוך עיני ושכיחות POAG.

הממצאים הראו שמסת שומן גבוהה יותר ברגל קשורה לסיכון מופחת משמעותית ל‑POAG. לא נצפה קשר בין מסת שריר לבין שכיחות POAG. מסת שומן גבוהה יותר המבוטא באינדקס שומן הזרוע והגו, נקשרה לרמות לחץ תוך עיני גבוהות יותר. לעומת זאת, מסת שריר גבוהה יותר ברגל ובגו נקשרו ללחץ תוך עיני נמוך יותר. מסקנת החוקרים הייתה שהסיכון ל‑POAG  משתנה בהתאם להרכב הגוף, ולכן שמירה על הרכב גוף בריא עשויה להפחית את הסיכון ל‑ POAG.