גלאוקומה היא הגורם המוביל לעיוורון בלתי הפיך ברחבי העולם, ועד 2040 צפויים לחלות בגלאוקומה  111.8 מיליון אנשים בעולם. הורדת הלחץ התוך עיני היא ההתערבות העיקרית, והיא ניתנת להשגה באמצעות טיפול תרופתי או ניתוח. טרבקולקטומיה (trabeculectomy) שמורה לרוב למטופלים שהגלאוקומה שלהם אינה נשלטת באמצעות תרופות בלבד, או למטופלים הזקוקים ללחץ תוך עיני נמוך יותר מזה שניתן להשיג באמצעים אחרים. מטופלים רבים העוברים טרבקולקטומיה השתמשו לאורך זמן בתרופות לגלאוקומה, שנמצאו כבעלות השפעה על תוצאות הניתוח. מחקרים מצאו שהשימוש בטיפות לגלאוקומה גורם לדלקת ברקמות הלחמית, להידוק מבנים בארובות, ולשיעור גבוה יותר של כישלון בניתוח. עם זאת, למחקרים הקודמים שבחנו את השפעת התרופות לגלאוקומה על טרבקולקטומיה יש מספר מגבלות. חלק מהמחקרים בוצעו לפני 1996, לפני שהחלו לטפל בתרופות כמו אגוניסטים אלפא ואנלוגים של פרוסטגלנדינים. מחקרים אחרים לא השוו בין השפעות של תרופות מקבוצות שונות, אלא בחנו קבוצת תרופות אחת בלבד, או דיווחו על השפעה מצטברת של כלל התרופות ללא הבחנה ביניהן.
 

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את השפעתן של התרופות הנפוצות ביותר לטיפול בגלאוקומה על תוצאות ניתוח טרבקולקטומיה. המחקר השתמש במאגר נתונים מוסדי יחיד והפעיל שיטות שפותחו כדי להבטיח את הדיוק הגבוה ביותר של נתוני התרופות, ובחינת הסיכונים הקשורים לכל קבוצת תרופות גלאוקומה בנפרד.
 

החוקרים היו מארה"ב, מאורגון. המחקר היה רטרוספקטיבי וכלל 501 עיניים של חולי גלאוקומה מבוגרים, שעברו ניתוח ראשוני של טרבקולקטומיה במרכז אקדמי יחיד, בין ינואר 2015 למרץ 2022. מתוך הרשומות הרפואיות האלקטרוניות נאספו נתונים לפני הניתוח ועד 3 שנים אחריו, שכללו דמוגרפיה, אבחנות, לחץ תוך עיני ותרופות. התרופות הטרום ניתוחיות כללו43  תכשירים ייחודיים, בצירופים שונים. התוצאים העיקריים כללו הצלחה ניתוחית, שהוגדרה כלחץ תוך עיני בין 6 ל‑15  מ"מ כספית, או ירידה של יותר מ‑20%  מהלחץ הבסיסי, ללא ניתוח חוזר. כישלון ניתוחי עקב לחץ תוך עיני גבוה הוגדר כלחץ תוך עיני גבוה מ- 15 מ"מ כספית או ירידה של פחות מ‑20%  מהבסיס, בשני ביקורים רצופים, או צורך בניתוח חוזר עקב לחץ גבוה.
 

התוצאות הראו ששימוש טרום ניתוחי בברימונידין, כמו גם ערכי לחץ תוך עיני בסיסיים גבוהים יותר, היו קשורים לעלייה בסיכון לכישלון טרבקולקטומיה שמתבטא בלחץ תוך עיני גבוה. שימוש טרום ניתוחי בתרופות טופיקליות אחרות, כמו חוסמי בטא, פרוסטגלנדינים או מעכבי קרבוניק אנהידראז, וכן גיל, מין, גזע או חומרת הגלאוקומה, לא היו קשורים לעלייה או ירידה בסיכון לכישלון ניתוחי שהתבטא בלחץ תוך עיני גבוה.  ההסתברות להצלחה ניתוחית כעבור 3 שנים הייתה 81.9% בקבוצת הברימונידין לעומת 93.36% בקבוצה שלא השתמשה בברימונידין. המסקנה הייתה שברימונידין קשור לעלייה כמעט פי שלוש בכישלון של טרבקולקטומיה המתבטא בלחץ תוך עיני גבוה. נדרש מחקר נוסף כדי להבין את המנגנונים הבסיסיים וכדי לייעל את הטיפול התרופתי לפני ניתוח.

 

Yang S, Lin W-C, Kokoyan A, Hribar M, Chen A

Topical Brimonidine Is Associated With Trabeculectomy Failure in Glaucoma Patients