Kha R, White A, Kaushik S, Burlutsky G, Liew G, Mitchell P, Healey PR, Lee A

Fifteen-Year Incidence of Open-Angle Glaucoma The Blue Mountains Eye Study

Ophthalmology 2026;133:613-624

גלאוקומה היא מחלה נוירודגנרטיבית עינית שכיחה, המתאפיינת באובדן מתקדם של תאי הגנגליון ברשתית, הגורם להתקערות ראש עצב הראייה ולפגיעה תפקודית, שמתבטאת בפגמים תואמים בשדה הראייה. היא מהווה אחת הסיבות המובילות לפגיעה בלתי הפיכה בראייה ולעיוורון ברחבי העולם. העריכו שבשנת 2020 היו 76 מיליון אנשים עם גלאוקומה, ומתוכם 4.5 מיליון עם פגיעה בינונית עד חמורה בראייה וכ‑3.2 מיליון עיוורים. בשל הגדילה של האוכלוסייה המזדקנת, צופים שמספר חולי הגלאוקומה יעלה בערך ל- 112 מיליון עד שנת 2040. גלאוקומה פתוחת זווית (OAG) היא הצורה השכיחה ביותר של המחלה, ומהווה כשלושה רבעים מהמקרים. למרות שטיפול בהורדת הלחץ התוך עיני יכול לעצור או להאט את התקדמות המחלה, עדיין אין כיום טיפול מרפא לגלאוקומה. הפגיעה בראייה הנגרמת מהמחלה פוגעת לא רק באיכות החיים ובתוחלת החיים הבריאה של המטופלים, אלא גם יוצרת השלכות חברתיות, כלכליות ופסיכולוגיות משמעותיות. מחקר Global Burden of Disease משנת 2016 העריך שגלאוקומה אחראית ל‑ 4.6 מיליון שנות חיים מתוקננות לנכות (disability‑adjusted life‑years), דבר שהופך אותה לתורמת השלישית בגודלה לנטל מחלות העיניים העולמי, לאחר ליקויי תשבורת וקטרקט.

השגת נתוני היארעות מקיפים ואמינים כרוכה באתגרים רבים. מחקר ארוך‑טווח טוב דורש שמירה על שיעורי השתתפות גבוהים ופרוטוקולים אחידים המבוצעים על ידי בודקים מיומנים כדי לצמצם הטיות. אתגרים נוספים ייחודיים ל‑ OAG כוללים את הצורך במדגמים גדולים כדי לאסוף מספר מספיק של מקרים חדשים, וכן שכיחות גבוהה יותר באוכלוסייה מזדקנת שפחות נוטה להשתתף במחקרים. עד כה, הנתונים על היארעות OAG על פי מחקרים גדולים, מבוססי‑אוכלוסייה, עם מעקב ארוך‑טווח הינם מוגבלים מאד. מחקר Thessaloniki Eye Study (TES) מצא שההיארעות ל‑12 שנה של OAG הייתה 4.4%. למרות הדמיון בין TES לבין Blue Mountains Eye Study (BMES), ל‑BMES יתרונות מתודולוגיים משמעותיים המצדיקים את המחקר הנוכחי: המדגם גדול יותר — 2432 משתתפים לעומת 1092 ב‑TES, הערכת מצב גלאוקומה בשלוש נקודות זמן: 5, 10 ו‑15 שנים, טווח גיל רחב יותר ב- BMES (שכולל גם משתתפים בני 49–59, בעוד TES כלל רק בני 60+), וכן פרוטוקול סטנדרטי ונתונים מלאים יותר. המטרה במחקר הנוכחי הייתה לתאר את ההיארעות המצטברת ל‑15 שנה של OAG באוכלוסייה אוסטרלית גדולה, מבוגרת ולרוב לבנה.

החוקרים היו מאוסטרליה. במחקר נכללו 3,654 משתתפים ממחקר Blue Mountains Eye Study בגיל 49 עד 97 שנים, שנבדקו בין 1992 ל- 1994. מתוכם, 2335 נבדקו שוב כעבור 5 שנים, 1952 נבדקו פעם שלישית כעבור 10 שנים, ו- 1149 נבדקו גם כעבור 15 שנים.  הבדיקות כללו גולדמן טונומטריה, צילומי דיסקות סטראוסקופיים, ופרימטריה אוטומטית. לא נכללו נבדקים עם OAG בבדיקה הראשונה. גלאוקומה אובחנה לפי שינויים גלאוקומטוטיים בדיסקה עם איבוד שדה ראייה. התוצאים העיקריים היו ההיארעות ב- 15 שנה של OAG או חשד ל- OAG וגורמי הסיכון.

התפתחות OAG  נמצאה ב- 116 משתתפים וחשד ל- OAG נמצא ב-24 משתתפים. ההיארעות מתוקנת לגיל הייתה 5.67% עבור אבחנה או חשד לאבחנה שלOAG  (4.72% עבור אבחנה ברורה של OAG). לאחר התאמה לגורמי סיכון, נמצא שהסיכון לגלאוקומה וחשד לגלאוקומה היה 5.57% ל- 15 שנה.