Shmushkevich SB, Bajrami S, Beauchamp B, Kane JS, Mutawe DL, Hollinger JC, Marks VA, Parekh PK, Rothman AL, Ansari ZA, Williams Jr BK, Galor A

Vitamin D Deficiency and Dry Eye Disease: A Retrospective Cohort Study

Am J Ophthalmol 2026;286: 132–139

מחלת עיניים יבשות  (dry eye disease; DED) היא מצב הטרוגני של משטח העין המתאפיין באובדן הומאוסטזיס ובתסמינים עיניים נלווים. חוסר יציבות של שכבת הדמעות, היפראוסמולריות, דלקת ונזק למשטח העין והפרעות נוירוסנסוריות תורמים לאטיולוגיה של המחלה. מחקרים בארצות הברית העריכו את שכיחות DED בקרב מבוגרים בכ‑8.1% . זוהי תופעה שכיחה הגורמת לחלק גדול מביקורי מרפאות העיניים ומהווה נטל משמעותי על המטופלים ועל מערכת הבריאות. מבחינה תפקודית, כאב עיני ותנודות בראייה עלולים לפגוע בביצוע פעילויות יומיומיות ולהוריד באופן משמעותי את איכות החיים.

הטיפולים הקיימים ב-DED  מתייחסים למספר היבטים של המחלה: תחליפי דמעות ולובריקנטים, טיפול אנטי‑דלקתי עם סטרואידים טופיקליים לזמן מוגבל או אימונומודולטורים כגון ציקלוספורין, וטיפולים המכוונים ל‑Meibomian gland dysfunction (MGD)  הכוללים טיפולים פיזיקליים לעפעפיים וטיפול אנטיביוטי PO כמו טטרציקלין. בנוסף, נחקרו תוספי תזונה עשירים באומגה‑3 וחומצות שומן בלתי‑רוויות (polyunsaturated fatty acid ) כאפשרות נוספת. עם זאת, יעילות הטיפולים משתנה ולעתים הם מלווים בתופעות לוואי מטרידות. בגלל ההפרעה הכרונית מ- DED והיעדר טיפולים בעלי יעילות מספקת, יש צורך באסטרטגיות מניעה וגישות טיפוליות חדשות.

ויטמין D הוא הורמון רב‑תכליתי שתפקידו הפיזיולוגי העיקרי הוא שמירה על מאזן סידן ופוספט, מטבוליזם מינרלי ובריאות השלד. בנוסף, יש לו השפעות אנטי‑דלקתיות ומודולטוריות של המערכת החיסונית, המתווכות דרך ויסות שעתוק גנים. ויטמין D יכול להפחית את האיתות הדלקתי ולהשפיע על תהליכי אפופטוזיס של תאים. מכוון ש‑DED  היא מחלה מרובת גורמים, שבה דלקת מהווה מרכיב חשוב, ויטמין D עשוי לשמש כמתווך פוטנציאלי בפתוגנזה שלה. מספר מחקרים בדקו את הקשר בין ויטמין D ל‑DED  ותוצאותיהם היו מעורבות. בחלקם נמצא שחוסר בויטמין D משפיע על תסמינים וסימנים של DED, אך לעומת ממצאים אלה יש מחקרים אחרים שלא מצאו קשר בין ויטמין D ל‑DED. השלכות טיפוליות של תוספי ויטמין D נחקרו בעיקר בקרב אנשים עם חוסר ויטמין D והראו תועלת ברוב המקרים. אולם, אף על פי שדווחו קשרים משמעותיים בין חוסר ויטמין D ל‑DED , ההוכחות מוגבלות בכל שהמדגמים היו קטנים, ולוקים בחוסר עקביות מתודולוגית. המחקר הנוכחי שואף למלא פערים אלה באמצעות מחקר קוהורטתי רטרוספקטיבי המשתמש במסד נתונים גדול לבחינת הקשר בין חוסר ויטמין D להיארעות DED.

החוקרים הין מארה"ב (פלורידה וניו-יורק). במחקר נכללו מבוגרים בגיל 18 או יותר שאותרו ב- TriNetX U.S. Collaborative Network. לאחר ביצוע התאמה (matching), בוצעה השוואה בין 6,047,502 חולים עם חוסר בויטמין D ל- 6,047,502 משתתפים ללא חוסר בויטמין D, שהיוו את קבוצת הביקורת. בוצעה בדיקה של התיקים הרפואיים האלקטרוניים במשך עד 20 שנות מעקב.  התוצא העיקרי היה זיהוי של מחלת עין יבשה. הממצאים היו ש-DED התפתח ב- 196,639 חולים המהווים 3.3% בקבוצה עם חוסר בויטמין D, וב- 160,141 המהווים 2.7% בקבוצת הביקורת.

המסקנה הייתה שחוסר בויטמין D היה כרוך בסיכון גבוה באופן משמעותי להתפתחות DED. לפי ממצא זה, חובר ויטמין D הינו גורם סיכון הניתן לטיפול עבור מחלת עין יבשה. יש צורך במחקרים פרוספקטיביים להערכת התפקיד של תוספי תזונה של ויטמין D במניעת ובטיפול במחלת עין יבשה.