קוצר ראייה הוא אחד ההפרעות העיניות השכיחות ביותר ומהווה סיבה מרכזית לפגיעה בראייה, דבר שמציב אתגר בריאותי ציבורי משמעותי ברחבי העולם. הוא לא רק נטל סוציו‑אקונומי בעצמו, אלא גם קשור למחלות נלוות שמגבירות את הסיכון לאובדן ראייה חמור ובלתי הפיך, כולל ניוון מקולרי מיופי, היפרדות רשתית, ירוד וגלאוקומה זווית‑פתוחה (OAG).  גלאוקומה היא אחת הסיבות המובילות לעיוורון בלתי הפיך בעולם, ו‑OAG היא הצורה השכיחה ביותר שלה. זוהה קשר חזק בין קוצר ראייה לגלאוקומה. מאז פרסום המטא‑אנליזה הראשונה שבחנה את הקשר בין קוצר ראייה לגלאוקומה, מספר מטא‑אנליזות נוספות תמכו בממצא זה. עם זאת, רוב הראיות המבססות את הקשר מגיעות ממחקרים חתך, ומעטים הם מחקרי אורך שבחנו הופעת גלאוקומה לאורך זמן.  מחקרי הקוהורט (מחקרי עוקבה) האלה, היו על אוכלוסיות יחסית קטנות, דבר שמקשה לבצע הערכה מהימנה של סיכונים לתוצאים נדירים יותר, כגון תחלואה בגלאוקומה, במיוחד בהשוואה בין דרגות שונות של מיופיה. בנוסף, למרות שהתערבות כירורגית היא מרכיב קריטי בניהול גלאוקומה, לא נערכו מחקרים שבחנו את הקשר בין קוצר ראייה לצורך בטיפול כירורגי. כמו כן, אין מחקר המספק יחס סיכונים (HR) או יחס סיכויים (OR) מפורטים המעריכים קשר זה. ניתוחי גלאוקומה מסווגים בעיקר לניתוחים ללא פילטרציה וניתוחי פילטרציה. ניתוחים ללא פילטרציה, כגון טרבקולוטומיה וניתוחים פולשניים באופן מינימלי, בדרך כלל מבוצעות בשלבים מוקדמים של המחלה. לעומת זאת, ניתוחים עם פילטרציה כמו טרבקולקטומיה והשתלת צינורית (tube shunt) מבוצעים במקרים מתקדמים שדורשים הורדה משמעותית יותר של לחץ תוך‑עיני. שתי הקטגוריות הן התערבויות משמעותיות עבור המטופל, כאשר ניתוחים עם פילטרציה הינם בעלי השפעה על איכות החיים. מכאן החשיבות לחקור את הקשר בין קוצר ראייה לצורך בניתוחי גלאוקומה.  

מאגר הנתונים הלאומי של תביעות ביטוח בריאות ובדיקות בריאות ספציפיות ביפן (NDB) אוסף נתוני תביעות רפואיות מקיפים כמעט לכל האוכלוסייה על בסיס חודשי, והוא משמש במחקרים רבים בתחום האפידמיולוגיה האופתלמולוגית ובריאות הציבור. כיסוי נרחב זה הופך את ה‑NDB למשאב אמין במיוחד למחקרים על פרוצדורות כירורגיות, שכן אלה מקושרות ישירות לעלויות הבריאות. על בסיס מאגר זה דווחו ממצאים חזקים וייחודיים הקשורים לניתוחים. המחקר הנוכחי הוא מחקר קוהורט ארוך טווח מקיף, שבוצע על ידי חוקרים מיפן שהשתמשו במאגר הלאומי של יפן, כדי לבדוק את הסיכונים לטווח הארוך להתפתחות גלאוקומה ואת הצורך בהתערבות כירורגית הקשורים לקוצר ראייה וקוצר ראייה גבוה.

המחקר כלל  14,204,347 משתתפים פאקיים בגיל 40 ומעלה שפנו לבדיקת רפרקציה בין ספטמבר 2014 לאוגוסט 2015. המעקב היה מספטמבר 2015 עד מרץ 2023.  באמצעות אלגוריתמים חולקו המשתתפים ל‑ 3 קבוצות לפי שגיאת רפרקציה: ללא קוצר ראייה, קוצר ראייה וקוצר ראייה גבוה (אקוויוולנט כדורי שווה או גדול מ- -6.0 דיופטריות). הערכת הסיכון להתפתחות גלאוקומה ולצורך בניתוח גלאוקומה לאורך 7.5 שנים בוצעה באמצעות רגרסיית קוקס לפרופורציונליות סיכונים, עם התאמה לגורמי בלבול פוטנציאליים. מתוך 14,204,347 משתתפים, 7,478,999 זוהו כבעלי קוצר ראייה כל שהוא. 373,232 היו עם קוצר ראייה גבוהה. הגיל הממוצע היה 68.8 שנים בקבוצה ללא קוצר ראייה, 1- 56.8 שנים בקבוצת קוצר הראייה. נשים היוו מעל 60% בכל קבוצה. מחלות נלוות (סוכרת, יתר לחץ דם, דיסליפידמיה) היו שכיחות יותר בקרב האנשים ללא מיופיה.  בוצעה התאמה לגיל, מין, סוכרת, יתר לחץ דם ודיסליפידמיה.

המסקנות היו שקוצר ראייה וקוצר ראייה גבוה מגדילים באופן משמעותי את הסיכון להתפתחות גלאוקומה ואת הסבירות לצורך בניתוחי גלאוקומה, במיוחד ניתוחים מסננים פולשניים. ממצאים אלה מדגישים את הצורך בסקר גלאוקומה קפדני וניהול פרואקטיבי של ביקורת ומעקב בקרב אנשים עם קוצר ראייה.

 

 

Akada M, Hata M, Kamei T, Kido A, Doi Y, Okayama W, Morino K, Nakano E, Numa S, Ohashi Ikeda H, Akagi T, Suda K, Niimi K, Ogino K, Oishi A, Kashiwagi K, Tamura H, Tsujikawa A, Miyake M

Risk of Glaucoma and Undergoing Glaucoma Surgery in Myopic and Highly Myopic Eyes

A Nationwide Population-Based Cohort Study

Ophthalmology 2026;133:625-634