קוצר ראייה אקסיאלי (צירי) גבוה, המוגדר כשגיאת רפרקציה מיופית של ‎≤−6.00‎ דיופטר, הוא גורם מוביל לאובדן ראייה בלתי הפיך. השכיחות הגלובלית של קוצר ראייה שהייתה 22.9%  בשנת 2000 צפויה להגיע לכמעט 50% בשנת 2050. שיעור קוצר הראייה הגבוה שהיה 2.7% בשנת 2000 יעלה  ל‑10%  בשנת 2050. העלייה בשכיחות מיוחסת בעיקר לגורמים סביבתיים ואורח‑חיים, כולל ירידה בזמן השהייה בחוץ ועלייה בעבודה מקרוב. התפתחות מוקדמת של קוצר ראייה מעלה משמעותית את הסיכון לקוצר ראייה גבוה ולסיבוכים מסכני ראייה מאוחרים יותר, ולכן מניעה היא יעד בריאותי עולמי. התארכות אקסיאלית מתקדמת היא הגורם המרכזי לשינויים מבניים ברשתית בעיניים עם קוצר ראייה גבוה. בקוצר ראייה גבוה גדל באופן משמעותי הסיכון למצבים מסכני ראייה כגון ניוון מקולרי מיופי, היפרדות רשתית רגמטוגנית, ירוד וגלאוקומה. מטא‑אנליזות הראו שהסיכון לפתח ניוון מקולרי מיופי גבוה פי 800, בעוד שהסיכון להיפרדות רשתית גבוה פי כ‑13 בהשוואה לעיניים אמטרופיות. בנוסף, הסיכון המצטבר לפגיעה ראייתית עולה באופן תלול עם עלייה באורך הציר, כאשר לעיניים שאורכן מעל 30 מ"מ יש סיכון מצטבר של כ‑90%  לאובדן ראייה חמור עד גיל 75.10.

בילדים, קוצר ראייה גבוה פוגע בהתפתחות הראייה ומעלה משמעותית את שיעור ההפרדות רשתית לא טראומטית. בהשוואה למבוגרים, היפרדות רשתית בילדים מופיעה מאוחר יותר, עם שכיחות גבוהה יותר של מחלה דו‑צדדית ותוצאות אנטומיות ירודות יותר הנובעות מאבחון מאוחר ושכיחות גבוהה של PVR. ממצאים כגון ניוון לטיס (lattice degeneration)  וחורים ברשתית הם גורמי סיכון מוכרים, בעוד שאחרים כמוwhite without pressure (WWP)  ו‑ dark without pressure (DWP), ככל הנראה שפירים. אף שהממצאים הפריפריים תועדו היטב באוכלוסיות מבוגרים, שכיחותם, התפלגותם והקשרם הביומטרי בילדים נותרו פחות ידועים. מטרת המחקר הנוכחי הייתה להעריך את שכיחות סוגי הממצאים השונים ברשתית היקפית ואת הקשרם לפרמטרים ביומטריים בילדים עם קוצר ראייה גבוה.

החוקרים היו מצרפת. המחקר היה רטרוספקטיבי ובוצע במרכז רפואי שלישוני. נכללו במחקר ילדים בגיל 4 עד 17 שנים עם קוצר ראייה גבוה:  ≤−4.00  דיופטריות בגיל 4-6 שנים, ו- ≤−6.00  דיופטריות בגיל 7-17 שנים. הממצאים בהיקף הרשתיות אותרו באמצעות צילומי רשתית ( (Ultra-Widefieldאו תיעודים של בדיקות אופתלמוסקופיות. נבדקו הממצאים של 160 עיניים של 89 ילדים שגילם הממוצע היה 10.4 שנים. האקויולנט הכדורי הממוצע היה -9.95 דיופטריות והאורך האקסיאלי הממוצע היה 26.68 מ"מ. ממצאים בהיקף הרשתיות נמצאו ב- 54.4%, ובשכיחות גבוהה יותר בקבוצת הגיל 7-17 שנים בהשוואה ל- 4-6 שנים. מבין העיניים עם ממצאים, 57% היו עם ממצא אחד, ו- 43% היו עם מספר ממצאים. שיעור העיניים עם ממצאים רבים, גדל עם הגיל. הממצאים השכיחים ביותר היו dark without pressure (8.7%), white without pressure (20.0%), snail-track degeneration (9.4%), דגנרציה מיקרוציסטית (6.9%),  וניוון לטיס (6.3%). בחינה במודלים מרובי משתנים הראתה שהאורך האקסיאלי היה המנבא הבלתי-תלוי החזק ביותר הן להופעת ממצאים והן והופעת ממצאים מרובים. על פי המודל, האפשרות לממצאים הגיעה ל- 50% באורך אקסיאלי של 26.2 מ"מ, ול- 80% באורך אקסיאלי של 29.4 מ"מ. המסקנות היו שממצאים בהיקף הרשתית שכיחים בילדים עם קוצר ראייה גבוה וקשורים לאורך האקסיאלי. יש חשיבות לבדיקת היקף הרשתית בילדים לצורך הערכת סיכונים וקביעת תכנית מעקב.

 

Bijon J, Brach L, Boulanger E, Chehaibou I, Couturier A, Panda-Jonas S, Abdelmassih Y, Bonnin S, Caputo G, Chapron T

Peripheral retinal lesions in highly myopic children:

prevalence, types and biometric correlates