כמעט כולם שמעו על אפקט הפלצבו, התופעה הפסיכולוגית שבה טיפול או תרופת דמה גורמים לשיפור משמעותי של החולה כל עוד אינו מודע לכך שמדובר בתרופת דמה. הצד השני של התופעה פחות מוכר והוא נקרא אפקט הנוצבו. כאן, אנשים הנוטלים תרופת דמה חווים תופעות לוואי והשפעות שליליות לא רצויות. אתר האינטרנט Medical News Today סוקר את אפקט הנוצבו ומציע מה לעשות כדי למזער את השפעתו על טיפולים וניסויים.

לכל ניסויי התרופות חייבת להיות קבוצת ביקורת. אנשים בקבוצה זו מקבלים פלצבו – תרופת דמה שאינה מכילה מרכיב פעיל. אם הניסוי בודק כדור ספציפי, קבוצת הביקורת תקבל כדור שנראה זהה אך אינו מכיל חומר פעיל. אם בודקים חיסון, קבוצת הביקורת תקבל זריקת פלצבו.

עם זאת, ישנה תופעה מוזרה לפיה באנשים הנוטלים פלצבו מבחינים לפעמים בשינויים התואמים את מה שהם מצפים שיקרה. כלומר, במשתתפים רבים יבחינו בשיפור בתסמינים – זהו אפקט פלצבו. עם זאת, אחרים יבחינו בתופעות לוואי שעלולות להיות צפויות מהתרופה הנבדקת והן עלולות להיות לא נעימות – זהו אפקט הנוצבו – חוויית תסמינים שליליים ללא סיבה ממשית.

התופעה זוהתה לראשונה בתחילת שנות ה-60. המונח מבוסס על המילה הלטינית nocere, שפירושה "להזיק", והוא שימש לראשונה לתיאור תופעות שליליות הנגרמות על ידי פלצבו.

מחקר אחד הגדיר את אפקט הנוצבו כ"תופעות לא נעימות או שליליות שנוצרות בעקבות ההקשר הטיפולי, ללא קשר להשפעות פרמקולוגיות מובנות של הטיפול עצמו". במילים אחרות: עצם הפעולה של נטילת כדור או זריקה עלולה לגרום לתופעות לוואי שאינן נובעות מכל תרופה שהיא מכילה, וזה יכול לקרות גם לאנשים שלוקחים תרופות במרשם, לא רק למשתתפי ניסויים.