פרופ' מרדכי רוזנר

לטקסט המלא

ירוד ו- AMD הינם שניים מהגורמים השכיחים ביותר לאיבוד ראייה באמריקאים. הזדקנות קשורה לשני מצבים אלה והאוכלוסייה המזדקנת צפויה לגדול מאד בעשורים הקרובים. הדבר כנראה יגרום לעלייה ניכרת בפגיעה בראייה מירוד ו- AMD שפעמים רבות מופיעים יחד.

ניתוח ירוד בעיניים עם AMD פותר את בעיית ההפרעה לראייה מהירוד, אך לא ברור אם הניתוח עלול להגביר את הסיכון להידרדרות מצב ה- AMD, דבר שמדאיג את המנתחים והמטופלים.

מחקרים מבוססי אוכלוסייה קודמים הראו הגדלה בסיכון ללקות בשלב מאוחר של AMD בעיניים שעברו ניתוח ירוד בהשוואה לעיניים ללא ניתוח ירוד בבדיקה הראשונית. לעומת זאת מחקרים אחרים באוכלוסייה של מרפאות לא מצאו סיכון מוגבר ללקות ב- AMD בשלב מאחר לאחר ניתוח ירוד.

בחינת הממצאים של האוכלוסיות של מחקרים קליניים אקראיים של AREDS גם כן לא מצאו סיכון מוגבר אחרי ניתוח ירוד.

מחקר העיניים Beaver Dam, שעקב אחרי המשתתפים במשך לפחות 20 שנים, הראה שניתוח ירוד קשור ל- AMD מאוחר ושהסיכון היה גבוה יותר אחרי ניתוחי ירוד שבוצעו לפני 5 שנים או יותר לפני הכניסה למחקר, בהשוואה לאנשים שעברו ניתוח ירוד 5 שנים לאחר הכניסה למחקר. לעומת זאת, מחקר מאוסטרליה אשר עקב באופן פרוספקטיבי אחרי חולים שעברו ניתוח ירוד בעין אחת בלבד, והשווה התפתחות AMD מאוחר בין שתי העיניים, לא מצא הבדל מובהק מבחינה סטטיסטית בין העיניים כעבור 3 וכעבור 5 שנים.

במחקר הנוכחי החוקרים בדקו את הקשר בין ניתוח ירוד וההיארעות של AMD מאוחר מהנתונים שנאספו במחקר הפרוספקטיבי AREDS2, בו חולים עם AMD בינוני דו-צדדי או AMD מאוחר בעין אחת עברו רנדומיזציה לטיפול בתוספי מזון.

החוקרים היו מהמכון האמריקאי הלאומי לעיניים של המכונים הלאומיים לבריאות NIH ומ- EMMES Corporation במרילנד, ארה"ב.

במחקר נכללו משתתפים ב- AREDS2 בגיל 50 עד 85 עם דרוזן גדולים בשתי העיניים או AMD מאוחר בעין אחת. בעיניים שלא עברו ניתוח ירוד וללא AMD מאוחר הושוו שתי קבוצות להתפתחות AMD מאוחר: קבוצה אחר כללה עיניים שבמהלך המעקב עברו ניתוח ירוד לפני אבחנה של AMDמאוחר. הקבוצה השנייה כללה עיניים שנשארו ללא ניתוח ירוד עד לסיום המחקר.

רק העיניים עם לפחות שנתיים מעקב לאחר ניתוח הירוד נכללו באנליזה. נעשה שימוש במספר מודלים סטטיסטיים עם התאמה לגיל, מגדר, עישון, השכלה, קבוצת הטיפול של AREDS,ושלב ה- AMD. התוצא העיקרי היה התפתחות AMD מאוחר שהוגדר כממצא של אטרופיה גאוגרפית או AMD נאווסקולרי שאובחן בצילומי פונדוס סטראוסקופיים שנתיים, או מתועד ברישום הרפואי, כולל זריקות נוגדי VEGF.

נמצאו 1767 עיניים מתאימות של 1195 חולים שעברו ניתוח ירוד. ב- 1981 עיניים של 1524 חולים התפתח AMD מאוחר במהלך 9 שנים בממוצע. מודל רגרסיה Cox הראה שלא היה סיכון מוגבר להתפתחות AMD מאוחר לאחר ניתוח ירוד.

בהשוואה של זוגות מתאימים, AMD מאוחר התפתח ב- 408 עיניים שעברו ניתוח ירוד וב- 429 עיניים שלא עברו ניתוח ירוד.

הסיכון להתפתחות AMD  מאוחר לאחר ניתוח ירוד על פי מודל רגרסיה לוגיסטית לא היה שונה משמעותית.

המסקנה הייתה שניתוח ירוד לא הגדיל את הסיכון להתפתחות AMD בשלב מתקדם בקרב המשתתפים ב- AREDS2 עם מעקב של עד 10 שנים. מחקר זה מספק מידע שיכול לשמש לייעוץ לחולי AMD שעשויים להרוויח מניתוח ירוד.

Bhandari S, Vitale S, Agrón E, Clemons TE, Chew EY, on behalf of the Age-Related Eye Disease Study 2 Research Group. Cataract Surgery and the Risk of Developing Late Age-Related Macular Degeneration. The Age-Related Eye Disease Study 2 Report Number 27. Ophthalmology 2022;129:414-420