מתקצר: פרופ' מרדכי רוזנר

לטקסט המלא

הזכות לראייה - Right to Sight הוא יוזמה גלובלית שהושקה בפברואר 1999, עם מטרה מוצהרת להילחם בעיוורון הניתן למניעה.

ארגון הבריאות העולמי והסוכנות הבינלאומית למניעת עיוורון קבעו עדיפות גבוהה לחיסול סיסטמתי של הגורמים העיקריים לעיוורון הניתן למניעה ולטיפול עד 2020.

יוזמה דומה קיימת גם באירופה.  אולם, העלייה בתוחלת החיים במדינות רבות גרמה לעלייה במספר האנשים עם מגבלות ראייה בינוניות וחמורות וההערכה היא ש- 43.3 מיליון עיוורים היו בעולם ב- 2020.

לעיוורון יש משמעויות אנושיות וסוציואקונומיות חמורות בכל החברות.  העליות של איבוד היכולת לעבוד ושל שיקום ולימוד אנשים עיוורים מהוות נטל ניכר על הפרט, משפחתו והחברה. גם כלכלות מפותחות יכולות להרשות איבוד ראייה שניתן למניעה.

ישראל היא אחת ממדינות מעטות שמקיימות רישום לאומי בנוגע לעיוורון וגורמיו. בחינת ההיארעות של עיוורון במשך השנים עשויה לעזור ולשפר את הבנה של השפעת ההתקדמות ברפואה על שכיחות העיוורון בישראל.

הדבר יכול גם לשפר את האמצעים שמוקצים לבריאות הציבור במטרה להוריד עוד יותר את שכיחות העיוורון בישראל ובמדינות אחרות.

סקירה ומטה-אנליזה שפורסמה לאחרונה הראתה הפחתה משמעותית בהיארעות מתוקנת לגיל של כל האטיולוגיות העיקריות לעיוורון במהלך השנים 1990 עד 2020, ללא התייחסות למגמות שנתיות או שכיחויות. המטרה של המחקר הנוכחי היא לבצע בדיקה בהיקף לאומי של השכיחויות והמגמות באטיולוגיות השנתיות לעיוורון בישראל בעשור האחרון (2009-2020) ולהשוות את התוצאות לעשור שקדם לו (1999-2008), כדי לקבל ראייה כוללת של השינויים באטיולוגיות לעיוורון בישראל במהלך שני העשורים האחרונים. הממצאים יאפשרו להעריך מחדש את היעילות של הטיפולים למניעת הגורמים העיקריים לעיוורון.

החוקרים היו מישראל: מהפקולטה לרפואה על שם רפפורט של הטכניון בחיפה, השרות לעיוור של משרד הרווחה, מחלקת העיניים של קמפוס רמב"ם בחיפה, ובית חולים משגב לדך, ירושלים. המחקר היה רטרוספקטיבי, והתבסס על הנתונים של הרישום הלאומי הישראלי של עיוורון מ- 2009 עד 2020.

התוצאים היו השכיחות של מקרים חדשים של עיוורון וגורמיו בהשוואה לעשור קודם. נמצא שההיארעות המתוקנת לגיל של עיוורון פחתה ב- 24.9% מ- 15.76 ל- 100,000 ב- 2009 ל- 11.83 ב- 2020. הירידה השנתית הממוצעת הייתה עד 2013, ולאחר מכן המגמה התיישרה.

עיוורון מ- AMD, גלאוקומה, אטרופיה של עצב הראייה וירוד פחת עד 2014 ולאחר מכן נשאר יציב עד לסוף תקופת המחקר. היארעות עיוורון מרטינופתיה סוכרתית הייתה במגמת ירידה במהלך כל העשור אך קצב הירידה פחת לאחר 2014.

המסקנות היו שהמאמצים להפחית את השכיחות של העיוורון מגורמים הניתנים למניעה כנראה שהגיעו לכלל מיצוי עבור רוב הגורמים העיקריים לעיוורון בישראל, הכוללים AMD, גלאוקומה וירוד. ההיארעות של רטינופתיה סוכרתית עדיין הולכת וקטנה אך בקצב איטי יותר. יש למצוא דרכים חדשות לגילוי ולטיפול בגורמי עיוורון אלה כדי שיתאפשר להפחית עוד יותר את ההיארעות שלהם.

Israeli A, Peer H, Gleitman I, Falick Y, Mezer E. Time Trends of Etiologies of Blindness in Israel 2009-2020: Have Methods to Decrease Leading Causes of Blindness Been Exhausted? Am J Ophthalmol 2022;240:149–158