מתקצר: פרופ' מרדכי רוזנר

לטקסט המלא

קרטוקונוס הינה אקטזיה שכיחה של הקרנית, שגורמת לאסטיגמטיזם אי-רגולרי, הצטלקות ואיבוד ראייה. הידקקות והתגברות האקטזיה עלולים להתקדם במהלך ילדות ובגרות מוקדמת, אך הקרנית מקבלת את צורתה האופיינית ברוב העיניים במהלך העשור השלישי והרביעי לחיים.

ללא התערבות, קרטוקונוס יגרום לאיבוד ראייה חמור ובערך 10% מהעיניים יצטרכו לבסוף השתלת קרנית. קרוס-לינקינג עשויה לעצור את ההידרדרות של קרטוקונוס בעד 88%-100% גם כאשר המחלה יחסית מתקדמת, ולמנוע את ההידרדרות בראייה עם סיכון נמוך.

קרוס-לינקינג לא מבוצע בכל המקרים עם קרטוקונוס כי בחלקם המצב עשוי להיות יציב. במחקר שפורסם לאחרונה נמצא שב- 43% מהילדים בגיל קטן מ- 17 שנים, לא הייתה הידרדרות של הקרטוקונוס במהלך מעקב של שנה וחצי.

ההגדרה של הידרדרות קרטוקונוס שונה, אך עבור מחלה התחלתית סף מקובל הוא או הגדלה של הקרטומטריה המרבית (Kmax) ביותר מ- 1 דיופטר, שינוי באקויולנט הספירי של יותר מ- 0.50 דיופטר, או הגדלת הצילינדר ביותר מ- 1 דיופטר.

מעבר סף זה יכול לקרות תוך מספר חודשים, שנים או כלל לא. בהערכה הראשונה יהיה זה מאתגר להבדיל בין עיניים שנמצאות בסיכון להידרדרות מהירה ומצריכות טיפול, לעיניים שבביטחון ניתן לעקוב אחריהן ללא התערבות.

בדיקות ביקורת מיותרות מהוות נטל על החולה ועל מערכת הבריאות. למרות ששימוש בקרטמטריה לקביעת מדדי סף מהווה שיטה אובייקטיבית, בספרות יש שונות רבה בהגדרה של הידרדרות של קרטוקונוס ובמסקנות הנובעות מהן.

בעיות נוספות הן שיש להתאים את מדדי הסף לכל עין במיוחד במצבים מתקדמים, דבר המקשה על הסקת מסקנות טיפוליות, ושיש להוציא עיניים שטופלו בקרוס-לינקינג לפני התחלת הידרדרות ומקבוצת העיניים המטופלות במחקרים במעריכים את תוצאות ההתערבות.

הזמן עד לביצוע קרוס-לינקינג תלוי במספר משתנים הכוללים מדד מספרי של התקדמות המחלה אך גם כולל גורמי סיכון ספציפיים לחולה להידרדרות המחלה בעתיד.  

מדד כזה הינו חשוב ביותר לחולים. חישוב מדד הזמן עד לביצוע קרוס לינקינג כולל גורמי סיכון אינדיבידואלים בהם לא מתחשבים כאשר משתמשים במדד המבוסס רק על הדמיה.

במחקר הנוכחי השתמשו בנתונים דמוגרפיים ונתונים של בדיקות טומוגרפיה עוקבות בקבוצת חולים גדולה כדי לבנות מודל לניבוי האפשרות של הדרדרות אישית למצב שמצריך קרוס-לינקינג. בוצעה בדיקה נוספת בתת-קבוצה של חולים עם נתונים גנטיים.

החוקרים היו מבריטניה, מלונדון ומקיימברידג'. המחקר היה רטרוספקטיבי וכלל 9341 עיניים של 5025 חולים עם קרטוקונוס בשלב מוקדם בין ינואר 2011 ל- נובמבר 2020.

נכלל גם מידע גנטי על 926 חולים. המודל שנבנה כלל 8701 עיניים שמתוכם 3232 עברו קרוס-לינקינג. עבור מצבים של קרטוקונוס מוקדם השינוי בזמן לקרוס-לינקינג שימש למודל פרוגנוסטי טוב יותר מאשר השימוש בהידרדרות בתוצאות קרטומטריה.

המודל הסופי הסביר 33% מהשינויים בזמן הבדיקה. הגיל, הקרטומטריה הקדמית המרבית והעובי במינימלי של הקרנית היוו משתנים משמעותיים נוספים. פולימורפיזם בנוקלאוטיד אחד הקשור בקרטוקונוס (ב- 28 חולים), לא היווה תרומה משמעותית למודל.

גם שינויים בין אזורים גאוגרפיים היו קטנים. מודל פרוגנוסטי של קרטוקונוס יכול להיות לעזר עבור החולים ותכנון מערכות הבריאות. הגיל בעת האבחנה הינו במנבא החשוב ביותר לסיכון להידרדרות. בדיקות גנטיות לא תרמו לחישוב הסיכון להידרדרות קרטוקונוס.

Maile HP, Li J-PO, Fortune MD, Royston P, Leucci MT, Moghul I, Szabo A, Balaskas K, Allan BD, Hardcastle AJ, Hysi P, Pontikos N, Tuft SJ, Gore DM

Personalized Model to Predict Keratoconus Progression From Demographic, Topographic, and Genetic Data. Am J Ophthalmol 2022;240:321–329