ד"ר איתי מגל,  מומחה למחלות עיניים ורשתית, במרכז הרפואי שערי צדק.
 

בשנים האחרונות חלה מהפכה של ממש בטיפול במחלות רשתית, עם פיתוחן של תרופות נוגדות Vascular Endothelial Growth Factor (VEGF). ציטוקין זה זוהה כרכיב מרכזי במחלות רשתית נפוצות כמו ניוון מקולרי גילי (Age Related Macular Degeneration, AMD), בצקת מקולרית משנית לרטינופתיה סוכרתית (Diabetic Macular Edema, DME) ובצקת מקולרית משנית לחסימות ורידי הרשתית (Retinal Vein Occlusions, RVO). ה-VEGF מופרש באופן מוגבר במחלות אלה וגם במחלות רשתית נוספות, וגורם ליצירת כלי דם חדשים לא תקינים (נאו-וסקולריזציה) ולדלף מכלי דם ברשתית, תהליכים שמביאים בסופו של דבר לפגיעה בלתי הפיכה בתפקוד רקמה זו, שתאיה אינם מתרבים או מתחדשים. הטיפול במחלות רשתית אלה מבוסס על הזרקות תוך עיניות של תרופות נוגדות VEGF, שמאטות את התקדמות המחלות, משמרות ולעתים אף משפרות הראייה שנפגעה כתוצאה מהן.

התרופות נוגדות ה-VEGF ניתנות בהזרקה לחלל הזגוגית, בפעולה פשוטה וקצרה, שניתן לבצע במרפאה או בחדר טיפולים תחת אלחוש מקומי בטיפות, ועם פרופיל בטיחות מצוין. בזכות היעילות והבטיחות של טיפול זה הפכו ההזרקות התוך עיניות לטיפול המקובל למחלות רשתית, ולפרוצדורה הנפוצה ביותר ברפואת עיניים. בישראל מבוצעות מאות אלפי הזרקות מסוג זה מדי שנה.

הטיפול בהזרקות תוך עיניות מבוסס על הזרקות חוזרות ונשנות, בד"כ בתדירות של בין חודש לשלושה חודשים. עובדה זו גורמת לכך שהטיפול המתמשך במחלות רשתית גורם לעומס רב על המטופלים ומלוויהם, על אנשי הצוות הרפואי ועל מערכת הבריאות.

מלבד המסלול הפתופיזיולוגי של VEGF, שכאמור רמתו עולה במצבים פתולוגיים וגורמת לנאו-וסקולריזציה ודלף מכלי דם ברשתית, זוהה המסלול הפתופיזיולוגי של Angiopoietin (Ang) כבעל השפעה רבה באותם תהליכים. במסלול זה קיימים שני רכיבים שמתחרים ביניהם על אותו קולטן. Ang1 גורם ליציבות של כלי דם, בעוד Ang2 מעודד נאו-וסקולריזציה ודלף מכלי דם ברשתית, בדומה ל-VEGF. מחקרים הראו שבמחלות רשתית, הן VEGF והן Ang2 מבוטאים ברמה גבוהה מהתקין, ופועלים באופן משולב ומסונכרן בפתופיזיולוגיה של מחלות אלה.

מחקרים במודל חיה של מחלות רשתית הראו שלעיכוב Ang2 השפעה דומה לעיכוב VEGF, וכי לעיכוב משולב של שני ציטוקינים אלה השפעה מוגברת על הרשתית.

פאריסימאב היא תרופה פורצת דרך. מדובר במולקולה שהיא נוגדן ביספציפי, כלומר בעל שני רכיבי Fab שונים – האחד מכוון כנגד VEGF-A, והשני כנגד  Ang2. למעשה יש לתרופה זו שני מנגנוני פעולה שונים בעת ובעונה אחת. ה- Fc של הנוגדן תוכנן כך שאינו יכול להיקשר לרצפטורים דלקתיים או ל Fc-receptor, מה שצפוי לתרום להפחתה משמעותית בהיווצרות תגובה דלקתית כנגד הנוגדן עצמו ובנוסף עשוי להביא לספיגה סיסטמית נמוכה של התרופה כמו גם להשפעה טיפולית ארוכת-טווח כתוצאה מפעולה ממושכת שלה בחלל הזגוגית.

פאריסימאב זמינה בכל קופות החולים. לפרטים נוספים לחצו כאן >>

מחקרי פאזה שלישית השוו טיפול בפאריסימאב לטיפול באיליה במשך שנתיים בקרב מטופלים עם בצקת מקולרית סוכרתית או עם ניוון מקולרי גילי. מטופלים שטופלו בפאריסימאב קיבלו ארבע הזרקות חודשיות ואז טופלו במרווחי טיפול משתנים של עד אחת ל- 4 חודשים, תחת מעקב וצמצום המרווח במידה וזוהתה פעילות של המחלה. מטופלים שטופלו באיליה קיבלו שלוש או חמש הזרקות חודשיות ואז טופלו במרווחים של חודשיים. במחקרי ה-YOSEMITE ו-RHINE שכללו מטופלים עם בצקת מקולרית סוכרתית, הודגם שיפור דומה בחדות הראייה בשתי הקבוצות. כ-62% מהמטופלים שקיבלו פאריסימאב היו יציבים בתום השנתיים וקיבלו הזרקות במרווחים של 4 חודשים, וכ-78% מהם קיבלו הזרקות במרווחים של 3 חודשים או יותר. במהלך השנה השניה, מטופלים בפאריסימאב קיבלו מספר חציוני של 3 הזרקות בלבד. קבוצות המטופלים שטופלו בפאריסימאב נהנו מירידה משמעותית יותר בעובי הרשתית ומשיעור גבוה יותר של ספיגת הנוזל התוך רשתי ביחס לאלה שטופלו באיליה. כמו כן, היו יותר מקרים של ספיגה מלאה של הבצקת המקולרית בקרב המטופלים שקיבלו פאריסימאב.

במחקרי ה- TENAYA ו-LUCERNE שכללו מטופלים עם ניוון מקולרי גילי, התוצאות מבחינת השיפור בחדות הראייה היו דומות. כ-63% מהמטופלים שקיבלו פאריסימאב היו יציבים בתום השנתיים וקיבלו הזרקות במרווחים של 4 חודשים, וכ-78% מהם קיבלו הזרקות במרווחים של 3 חודשים או יותר. במהלך השנה השניה, מטופלים בפאריסימאב קיבלו מספר חציוני של 3 הזרקות בלבד.

בכל המחקרים, פרופיל הבטיחות של התרופה היה מצוין, ללא תופעות לוואי חריגות או שונות מהמקובל עם הזרקות תוך עיניות של תרופות מוכרות אחרות.

מעל 750000 זריקות של פאריסימב ניתנו ברחבי העולם ועד כה לא דווחו אירועי בטיחות חריגים.

פאריסימאב או בשמה המסחרי VABYSMO, נרשמה בישראל בשתי האינדיקציות והוכללה בסל הבריאות באינדיקציה של DME כקו טיפול מתקדם אחרי Bevacizumab ואנו מצפים להנגשתה דרך ביטוחים משלימים של קופות החולים בניוון מקולרי גילי. זוהי בשורה של ממש בטיפול במחלות רשתית. מעבר ליעילותה הגבוהה, היא עשויה לאפשר מרווחים גדולים יותר בין הזרקות, ובכך להפחית את העומס הרב על המטופלים ועל המרפאות, ולעזור למטופלים שעמידים לטיפול בתרופות הקיימות.

Fundus Fluorescein Angiography Leakage Images                                        

פלואורוסאין אנגיוגרם של מטופל  עם בצקת מקולרית סכרתית. לפני הטיפול (שורה עליונה, משמאל לימין) וחודש לאחר 4 מנות העמסה של VABYSMO (שורה תחתונה, משמאל לימין). ניתן להתרשם מההטבה המשמעותית בכל שלבי הבדיקה (פחות מיקרואניאוריזמות, דימומים ודלף).

מוגש מטעם רוש.