Alkhabbaz AA, Karam M, Pollmann AS, Nath S, Hin T, Lau A, Al-Awadhi H, Abbas K, Jabbour A
Safety and Efficacy of Posterior Chamber Phakic Implantable Collamer Lenses in Patients with Keratoconus: A Systematic Review and Meta-Analysis
Am J Ophthalmol 2025;271: 222–232
למאמר המלא
עדשות תוך עיניות להשתלה בעיניים פאקיות (phakic) תוארו כבר לצורך תיקון קוצר ראייה, רוחק ראייה ואסטיגמטיזם. באופן כללי ניתן לחלקן לעדשות המושתלות בלשכה הקדמית (התפוסות בזווית או בקשתית), או בלשכה האחורית (בסולקוס הסיליארי). מבין עדשות אלה עדשות קולמר שניתנות להשתלה בלשכה האחורית collamer lenses (ICLs, STAAR Surgical Inc.) הפכו להיות בשימוש הנרחב ביותר בכל העולם, כנראה גם בגלל פרופיל הבטיחות הטוב שלהם. היות והן משמרות את יכולת האקומודציה הנורמלית של העדשה הטבעית, השתלתן מתאימה במיוחד לחולים צעירים עם הפרעת רפרקציה גבוהה, או במטופלים שלא מתאימים לניתוח רפרקציה בלייזר. מתגבר גם העניין בשימוש בעדשות תוך עיניות פאקיות, ובמיוחד בעדשות המושתלות ללשכה האחורית, בחולים עם קרטוקונוס. קרטוקונוס הינו פגיעה אקטטית בקרנית המאופיינת בהידקקות ודפורמציה של הקרניות, אשר מתחילה לרוב בשלושת העשורים הראשונים לחיים. בגלל השינוי בקמירות הקרנית החולה יכול לפתח אסטיגמטיזם לא רגולרי וקוצר ראייה אשר קשים לתיקון באמצעות משקפיים בלבד. הגישות הקיימות לטיפול בהפרעות תשבורת של קרטוקונוס כוללות עדשות מגע קשות, השתלת קטעי טבעת בסטרומה של הקרנית, קרוס-לינקינג של הקולגן, קרטקטומיה פוטו-רפרקטיבית מונחית טופוגרפיה (topography-guided photorefractive keratectomy) וקרטופלסטיקה למלרית עמוקה או PRP, כאשר לכל גישה יש יתרונות וחסרונות. בעוד שעדשות קולמר תוך עיניות לא מהוות פתרון לאסטיגמטיזם הלא-רגולרי, יתרונן בהשתלה בעיניים עם קרטוקונוס הוא בתיקון הפרעות תשבורת ספריות וצילינדריות גבוהות. התיקון טוב יותר עם עדשות כאלה, הממוקמות קרוב לנקודת הנודלית (nodal point) של העין. יתרון נוסף הינו היכולת להוציאן ולהחליפן כאשר הרפרקציה משתנה עם התקדמות הקרטוקונוס. אף מחקר עד עתה לא בדק את ההוכחות הקיימות בנוגע לשימוש בעדשות קולמר תוך עיניות בעיניים עם קרטוקונוס. המחקר הנוכחי הינו סקירה סיסטמתית ומטה-אנליזה של נושא זה במטרה לבחון את הבטיחות והיעילות של טיפול כזה בקרטוקונוס בעדשות קולמר בלשכה האחורית בעיניים פאקיות.
החוקרים היו מכווית, קנדה ובריטניה. הם ביצעו סקירה שיטתית ומטה-אנליזה בחמישה מאגרי מידע אלקטרוניים בנוגע לכל המחקרים שבדקו שימוש בעדשות קולמר תוך עיניות במקרים עם קרטוקונוס. התוצאים העיקריים היו חדות הראייה המתוקנת לרחוק, חדות הראייה לרחוק ללא תיקון והאסטיגמטיזם. התוצאים המשניים היו חדות הראייה לקרוב ללא תיקון, האקויולנט הכדורי, האסטיגמטיזם ברפרקציה, אברציות בדרגה גבוהה, צפיפות תאי האנדותל, הלחץ התוך-עיני, והשכיחות של תופעות לוואי לא רצויות.
נמצאו 16 מחקרים על סך הכול 397 עיניים שהיו מתאימים להיכלל במחקר. לאחר הניתוח לא נמצא שיפור משמעותי מבחינה סטטיסטית בחדות הראייה המתוקנת לרחוק. לעומת זאת היה שיפור משמעותי מבחינה סטטיסטית של הראייה לרחוק ללא תיקון, שיפור ב- manifest cylinder, באקויולנט הכדורי, ובאסטיגמטיזם ברפרקציה. לא היו תופעות לוואי לא רצויות משמעותיות. מסקנת החוקרים הייתה ששימוש בעדשות קולמר בלשכה האחורית בעיניים פאקיות הינו בטוח ויעיל, ותורם לשיפור משמעותי במדדי ראייה רבים. החסרונות של המחקר נובעים מהתבססותו על מחקרי תצפית (observational) בלבד עם משך מעקב קצר יחסית.