לפני כשנה פורסם מחקר שבוצע על ידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים ומאוניברסיטת בן גוריון בנגב וחיזק את הקשר בין חיסון BCG - Bacillus Calmette-Guerin הניתן נגד שחפת להגנה מפני נגיף הקורונה. החוקרים ניתחו נתונים מ-55 מדינות, המהוות 62.9% מאוכלוסיית העולם ומצאו שחיסונים נגד שחפת שניתנו ב-15 השנים האחרונות עשויים לספק הגנה מפני נגיף הקורונה לאנשים מתחת לגיל 24. הממצאים פורסמו בכתב העת Vaccines.
פרופ' מיכל ליניאל מהמכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית, ממובילות המחקר, הגדירה את ה-BCG כ"אחד החיסונים הכי מוצלחים שנוצרו בעולם אי פעם". חיסון זה משמש גם כקו ראשון בטיפול בחולי סרטן שלפוחית השתן זה כ-40 שנה ונחשב לטיפול האימונותרפי הראשון בעולם.
במחקר שפורסם לאחרונה, גם הוא ב-Vaccines, והתבצע על ידי צוות מחקר נרחב בראשות תלמידת המחקר דניאל קלינגר מהמכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית בירושלים, תלמידה מקבוצת המחקר של פרופ' ליניאל, בשיתוף חוקרים נוספים מהאוניברסיטה העברית, מאוניברסיטת בן גוריון, ממרכז המחקר של ה"כללית", מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס והמרכז הרפואי הדסה, נבדקה האפשרות כי חשיפה חוזרת ונשנית ל-BCG במהלך הטיפול האימונותרפי בחולי סרטן שלפוחית השתן עשויה להקטין את הסיכון שלהם לפתח מחלות ניווניות של מערכת העצבים כמו אלצהיימר ופרקינסון.
פרופ' ליניאל: "כשמגיפת הקורונה התחילה להכות בעולם לפני שנה וחצי, בגל הראשון, שמנו לב שיש מדינות שנפגעות מהמחלה בצורה יוצאת דופן. מדינות אירופאיות שיש להן כלכלות ומערכות רפואה יחסית חזקות, כמו אנגליה, ספרד ואיטליה, נפגעו בצורה קשה לעומת מדינות אחרות, קרובות אליהן. באותה תקופה חקרנו את החיסון הזה, BCG. בדיקה מדעית שביצענו חשפה כי מדינות שאינן מחוסנות נגד BCG היו פגיעות יותר לקורונה, לעומת מדינות שבהן החיסונים נמשכים עד היום או שחוסנו בהן האזרחים עד לאחרונה.
"הקורלציות בין ההתחסנות נגד שחפת להידבקות בקורונה היו מדהימות, בעיקר בנוגע לאוכלוסיית הצעירים. לאותם מחוסנים נגד שחפת היתה הגנה נגד הקורונה במידה מסוימת, מבלי לדעת את זה. בעקבות מחקרנו קבוצות מחקר רבות המשיכו לבדוק זאת. אני כבר אז הבנתי שיש משהו בחיסון הזה שהוא מעבר לשחפת עצמה".
תוצאות המחקר הנוכחי התבססו על עבודה רטרוספקטיבית רחבת היקף (וחובקת עולם) במספר מרכזים רפואיים. המחקר בחן באופן כמותי נתוני חולים שנאספו במשך כ-20 שנה (משנת 2000 ועד 2020) וכלל למעלה מ-12,000 חולי סרטן שלפוחית השתן.
מדוע דווקא נגד סוג סרטן זה?
"מדובר סוג סרטן שב-40 שנה האחרונות מטפלים בו באופן די נועז, כטיפול ראשון, בשטיפה בקטטר עם ה-BCG את השלפוחית. החיידק המוחלש הזה מאקטב את המערכת האימונית של החולים, וכך היא נלחמת יותר טוב בתאי הסרטן".
לאחר שהוצאו מטופלים אשר כבר היו חשודים לפגיעה של אלצהיימר או כאלו שסוג סרטן השלפוחית לא תאם את קבוצת הביקורת, נשארו כ-6,700 מטופלים, 83% מהם גברים.
מתוצאות המחקר בכל המרכזים הרפואיים עלה כי טיפול ב-BCG קשור להפחתה משמעותית (עם מובהקות סטטיסטית) לסיכון לפתח מחלת אלצהיימר. השיפור הדרסטי ביותר מבחינת קבוצת אוכלוסיה נרשם עבור גילי 75 ומעלה (37%). בקבוצה של כ-1,000 חולים שטופלו במרכז הרפואי הדסה, השיפור היה מרשים אף יותר (58%). המעניין מכל היא העובדה שהאפקט המיטבי על המחלות ניווניות נמצא תקף גם למחלת הפרקינסון, עם מגמה של 28% ירידה בסיכון לפתח מחלה בחולים של סרטן שלפוחית השתן שטופלו ב-BCG.
"אותו חיסון, שהוא מבחינתי פלאי, ה-BCG, הפתיע את עולם המחקר במשך 50 השנים האחרונות - מדי פעם התפרסמו עדויות שהוא מסייע לדברים שאין בינם לבין שחפת כל קשר", אומרת פרופ' ליניאל. "למשל, בילדים שקיבלו את החיסון נרשמו פחות מתים מדלקות ריאות בחמש השנים הראשונות. מה הקשר בין דלקת ריאות לשחפת? אין קשר. ראו, למשל, שלאותם ילדים שקיבלו את החיסון יש פחות יבלות. מה הקשר בין החיסון ליבלות? שוב, אין קשר. רואים שאותם ילדים סבלו פחות מסוכרת נעורים.
"ממצאים אלה העלו את המחשבה שאולי אנחנו, החוקרים, יכולים לחשוף בלי להתכוון איזושהי הגנה גלובלית של המערכת החיסונית. אנחנו חושבים שהחיסון דורש לכאורה מהמערכת החיסונית, 'תעמדי על המשמר טוב יותר', וכתוצאה מכך פחות מחלות מצליחות לתקוף אותנו. למה המחלות פרקינסון ואלצהיימר קשורות ל-BCG? יש למחלות אלו רכיב חיסוני משמעותי", מסבירה עוד פרופ' ליניאל.
ראוי לציין כי לא נצפתה במחקר השפעה מיטיבה של ה-BCG במחלות תלויות גיל כמו סוכרת מסוג 2 או שבץ מוחי. "בימים אלה בעולם מתקיימים מספר ניסויים קליניים לבדיקת יעילות חיסון ה-BCG כמגן פוטנציאלי למניעה או האטה של מחלות. כמובן שכל פתרון שיאפשר שיפור או האטה בהתפתחות מחלות כמו אלצהיימר ופרקינסון אצל האוכלוסיות המצויות בסיכון מוגבר הוא בעל משמעות רפואית, כלכלית וחברתית עצומה", מסכמת החוקרת.