קנדידה אוריס היא פטריית שמר הגורמת לזיהומים באוזניים ומכאן שמה. אולם לאחרונה האיום התגבר לאחר שהפטרייה רכשה עמידות לאנטיביוטיקה וגורמת אלח דם במאושפזים בבתי חולים. המרכז לבקרת מחלות ומניעתן באטלנטה מרכז דיווחים על זיהומים בגורם זה, ובשנתיים האחרונות דווח על 68 נפגעים במדינת ניו יורק, 20 בניו ג›רזי ונפגעים בודדים במספר מדינות נוספות.
דיווחים על זיהומים בקנדידה אוריס נרשמו גם במדינות אחרות באסיה, כולל בישראל. הנפגעים העיקריים הם מטופלים המקבלים עירויים דרך וריד הנשמר פתוח לאורך זמן. המרכז מדווח, כי שיעור התמותה עקב זיהום בפטרייה זו היה 30%-60%, ערך גבוה במיוחד, אף מוסיף כי רוב החולים לקו במחלה קשה נוספת שהרעה את סיכוייהם לשרוד. המרכז מוסיף, כי יש קושי בזיהוי הפטרייה במבחנים הקיימים, ובמקרים רבים הזיהוי שגוי. הדגימה לזיהוי נלקחת בדרך מכלל מדם, והמרכז ממליץ כאשר הטיפול אינו נושא פרי, לקחת גם דגימה מאתר שאינו עקר (לא סטרילי). באשר לעמידות לאנטיביוטיקה, הגורם נמצא עמיד לשלוש הקבוצות נוגדות הפטריות הידועות: טריאזולים, פוליאנים ואקינוקנדינים, אם כי לקבוצה האחרונה נמצאה רגישות מסוימת. המרכז מפרט הנחיות כיצד לקבוע ערכי עיכוב מזעריים (מינימאליים) במבחנים המקובלים.
כמו כן, המרכז פירסם הנחיות לביצוע בקרת זיהומים ללוקים בפטרייה זו שעיקריהן: אשפוז בחדר ליחיד עם אמצעי בידוד תקניים ומגע; הדגשת הציות לרחיצת ידיים; ניקוי וחיטוי אזור האשפוז יומיום בחומרי חיטוי מתאימים, המאושרים על ידי רשויות הבריאות וכאלה המסוגלים לחסל נבגים של קלוסטרידיום דיפיצילה; סריקת אנשים שהיו במגע עם החולה לזיהוי הדבקות סמויות, וטיפול זהה גם בהם, בעיקר אנשים שחלקו חדר עם המטופל. הנחיות מיוחדות פורסמו גם לגבי אנשים בבתי אבות. מצוין כי יש להמשיך באמצעי בקרת זיהומים אלה כל עוד החולה נושא את הזן המדובר, אך הבעיה היא שהנשאות עלולה להימשך חודשים ולעיתים למשך כל החיים. מומלץ להעריך את מצב הנשאות בחולים שאובחנו כלוקים בקנדידה אוריס כל שלושה חודשים. פורסמו בנוסף הנחיות לגבי מטופלים במירפאות חוץ, בקהילה ובבית הפרטי.